אברהם ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעת הפסדים בגין תאונת דרכים שנגרמה ביום 6.3.10 בנתיבי איילון.

לתובע שולם הנזק על ידי מבטחתו, למעט ההשתתפות העצמית וההשתתפות העצמית לירידת ערך וכן הפסד הנחת העדר תביעות.

התובעת מס' 2 היתה הנהגת ברכב בעת קרות התאונה, בעוד שהתובע ישב ברכב מאחור.

אין מחלוקת כי תחילה פגע רכבו של התובע ברכב שהיה מצוי בפניו, ורק לאחר מכן פגע רכבו של הנתבע ברכבו של התובע.

הצדדים חלוקים האם הפגיעה הנוספת ארעה מחמת כך שהנתבע לא שמר מרחק מרכב התובע, או שמא כטענתו כי כבר היה בנתיב הימני המקביל ואילו רכב התובע סטה עם חלקו האחורי לימין בעקבות הפגיעה ברכב שלפניו, ואו אז פגע ברכבו של הנתבע.

מתמונות של הרכבים עולה כי אכן הפגיעה ברכבו של התובע היתה בחלק הימני אחורי, ואילו הפגיעה ברכבו של הנתבע היתה בכנף השמאלית קדמית.

שני הנהגים העידו בפני בית המשפט וכן שני הנוסעים בשני הרכבים.

למרבה הפלא, כשנדרשו העדים להדגים בעזרת מכוניות צעצוע את נסיבות התאונה ואת מצב עמידת הרכבים על פני הכביש, כל אחד מהם תיאר את מצב עמידת הרכבים באופן שונה.

עסקינן בגרסאות סותרות. הכלל הינו כי "המוציא מחברו עליו הראיה". קרי, נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובע (הוא המוציא מחברו).

לאור האמור אין מנוס מהקביעה כי התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח את תביעתו כנדרש במשפט האזרחי.

ודוק:"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו" [רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981].

ראה גם: ע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221 – 239:

"...תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מאויינות..... בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים".

לא שוכנעתי כי יש להעדיף גרסה אחת על פני האחרת במיוחד משניתנו 4 גרסאות לעניין מקום הימצאות הרכבים וזווית נטייתם.

יצוין כי לכאורה יש ממש בטענות הנתבע שכן ברכבו נוצרה מעיכה להבדיל משפשוף, דבר אשר יכול ללמד על אופן הפגיעה שמתיישב יותר עם עדותו. יחד עם זאת, איני מוצא לנכון לקבוע מסמרות לעניין האשם בתאונה.

לפיכך, התובע לא הצליח להרים את נטל הראיה ועל כן אני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום כ' חשון תשע"א, 28/10/2010 במעמד הנוכחים.