אברהם

החלטה

הערת יו"ר הודעה:

על פי החלטת נשיא בתי המשפט בדרום, כב' השופט אביחי דורון, מיום 11.8.13, הועבר אלי תיק זה למתן פסק דין.

פסק הדין ניתן על ידי על פי הפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו בתיק ועל פי חומר הראיות שנאסף מיום הגשת הערר. למען הסר ספק – מותב זה לא שמע את הדיונים בתיק כיו"ר הועדה. נכחו בדיונים חברי הועדה כב' השופט (בדימוס) יהושע פלפל כיו"ר הועדה וכן פרופ' י. שפירא וד"ר סימון שמואלי.

לגופו של עניין:

בפני ערר שהגיש המבקש נגד המשיבה, לאחר שנדחתה בקשתו לקבלת קצבה חודשית ממדינת ישראל לניצולי שואה, יוצאי מחנות ריכוז, גטאות ומחנות שעבדו בהם בעבודת פרך (להלן: "הקצבה"), על פי חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים וסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה) תשס"ח 2008 (להלן: "חוק ההטבות"). נימוקי המשיבה לדחית הבקשה לקצבה היו שלא נתקיים לגבי העורר התנאי לפיו שהה במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך, מאחר ולא המציא הוכחות לשהותו כאמור.

טוען המבקש בערר כי נולד ברומניה ב- 1930 ועלה לישראל ב 1958. בתקופת מלחמת העולם השניה שהה במחנות בשם פלטיצ'ן ודורוחוי, אשר על כן לטענת העורר שהייתו במחנות הללו מזכה אותו בהכרה בנרדפות שכן מדובר במחנות המנויים ברשימת המחנות המוכרים על פי "קרן סעיף 2".

העורר בעדותו בבית המשפט (27.9.11) סיפר כי החל משנת 1940 בהיותו בן 10 עם כניסת הגרמנים לעיר בה התגורר התחולל שינוי בחייו. לדבריו ב 1942 בעת שהתגוררו בפלטיצ'ן נלקח אביו לעבודה במחנה כפיה באותה עיר. לדבריו היה במחנה יחד עם אבא שלו. למחרת הגעתם למחנה התברר כי הוא צעיר ולא יכול להשאר במחנה ולכן שלחו אותו לעבוד מחוץ למחנה, מטעם העיריה, בעבודות נקיון ופינוי שלג. לדבריו עבד תחת פיקוח המשטרה המקומית. הוא עבד מהבוקר עד הערב ספג עלבונות ומכות. לדבריו עבדו עבור העיריה מהבוקר ועד הלילה ולפעמים גם לא שבו לבתים שכן הורו להם לעבוד כל הלילה.

לדבריו שהו בתחילה במחנה בפלטיצ'ן ולאחר מכן פינו את כולם לעיירה דורוחיו, שם הכניסו אותם למחנה סגור והם חיו שם בתנאים קשים מאד. ב 1944 חזרו לפלטיצ'ן וגילו שכל רכושם הושמד .

מטעמו של העורר העיד מר ליברמן אדולף (להלן: "ליברמן") בן דודו של העורר. לדבריו נולד בעיר פלטיצ'ן בשנת 1934, העיר שבה נולד העורר.

למען הסדר יובהר כי כי גם ליברמן הגיש בקשה לקצבה שנדחתה (ראה ו"ע 15975-01-11). יחד עם זאת לאחר שהוגש ערר על החלטת בית משפט קמא, הוחזר התיק לבית משפט קמא להשלמת חקירתו של העורר.

בעדותו סיפר כי הוא והעורר נולדו באותה עיר פלטיצ'ן, שהיתה בעוצר ולכן לא יכלו להתראות. לדבריו לקחו אותו ואת אביו למחנה ושם פגש את העורר ושהה עימו יומיים במחנה ואז יצא מהמחנה וחזר לביתו בעיר.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בפרוטוקולים של הדיונים ובמוצגים שהוגשו, בסיכומי ב"כ העורר ונספחיהם, בסיכומי ב"כ המשיבה ונספחיהם, בסיכומים נוספים עם נספחים שהוגשו ע"י ב"כ העורר וכן בפסיקה העדכנית שהוגשה מטעם המשיבה, מצאתי לנכון לקבוע כדלהלן:

השאלה העומדת לדיון בערר זה היא האם עלה בידי העורר להוכיח כי שהה במחנה שעבדו בו בעבודת פרך על פי הקריטריונים הקבועים בחוק ההטבות לניצולי שואה, תשס"ז 2007 (להלן: "חוק ההטבות") ועל כן הוא זכאי לקבלת קצבה.

כאמור לעיל בעדותו בבית המשפט (27.9.11) טען העורר : מ 1940 עד 1945 הייתי באותה עיר. ב 1942 כשלקחו את אבא למחנה לקחו אותי גם ביחד לאותו המחנה וזה היה בעיר שלנו. במחנה הייתי יחד עם אבא. למחרת עשו ספירה וראו שאין לי את הגיל שמותר שיהיה במחנה שלחו אותו לעירייה לעבודות עירייה ושם עבדתי בניקיון העיר ובחורף עבדנו בשלג . לא שילמו לי שום דבר בעד עבודתי . מהמחנה של הגרמנים שלחו אותי לעבודות בעירייה ושם היה לנו המשטרה שהיה שומר עלינו וחוץ היה גם מהעירייה היו פקחים כאלה שאם לא היינו עושים את העבודות אז קיבלנו גם מכות וגם כל פעם היית שומע יהודי מלוכלך זה מה שידעו להגיד. היינו כל בוקר צריכים להתייצב שם ולהתחיל לעבוד היינו עובדים עד הלילה לפעמים גם עבדנו בלילות.

במלחמה היינו כל הזמן בפלטיצ'ן ומשם פינו אותנו לדורוחיו ושם היה מחנה מחוץ לעיר היה פעם שם חברה ודירות ושם הכניסו אותנו ולא יכולנו לצאת משם....איפא שהיינו בדורוחיו לא היה לנו שום דבר לא היתה אפשרות ללכת לאכול בקושי אכלנו משהו ...."

בפנייתו למשיבה ביום 20.10.2010 (מש/1) ציין העורר: " בעת המלחמה שהייתי בפלטיצ'ן. הסבל היה גדול ואף הוכייתי פעמים מספר אנו שהינו בבסיסים הצבאיים". בפניה זו לא ציין העורר ענין שהייתו הקצרה במחנה בפלטיצ'ן יחד עם אביו וגם לא הזכיר ענין העבודות שבצע עבור העיריה.

כאשר נשאל על סתירה זו בחקירתו הנגדית (27.9.11) הוא משיב: "אני משיב עם אבא לא הייתי, אני עבדתי בעיריה..... הייתי לילה אחד במחנה והוציאו אותי משם בפלטיצ'ן הייתי לילה אחד בלגר ואח"כ הוציאו אותי משם.... הייתי בפלטיצ'ן אבל משם שלחו אותנו לדורוחיו המרחק בין דורוחיו לפלטיצ'ן 70 – 80 ק"מ הלכנו לדורוחיו ברגל."

יחד עם זאת ביום 22.5.12 נחקר כאמור בן דודו של המבקש ליברמן יליד 1934, שנולד גם הוא בעיר פלטיצ'ן שברומניה. העד סיפר כי גם אביו נלקח למחנה העבודה והוא נלקח לשם יחד עם אביב. שם במחנה לדבריו: "פתאום פגשתי את העורר שם במחנה וזה היה משהו כמו מזל שלי שהוא הצליח לשכנע אותי ולהרגיע אותי ועד שנתנו לנו לצאת, אנחנו היינו ילדים ביחד, הוא יותר גדול ממני בארבע שנים ואנחנו היינו במחנה, להגיד לכם בדיוק אם זה היה יום או שני לילות אני לא זוכר. יחד איתו זה היה משהו כמו יום ושני לילות ואז נתנו לנו לצאת. אבא שלי נשאר שם ונתנו לי לצאת לבד ולהגיד בדיוק כמה שעות אני לא יכול להגיד, מכיוון שהפחד היה גדול ואנחנו היינו ילדים יהודים שידענו לא לצאת ....."