אברגל נ' עיסא ואח'

פסק דין

לפני תביעה על סך 35,142 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת 1, נהוג על ידי התובע 2 (להלן: "התובע"), עקב תאונה מיום 27.6.12.

1.לטענת התובעים, התובע נסע בנתיב הימני בכביש דו-סטרי, כאשר במהלך נסיעתו התפרצה לנתיב נסיעתו משאית נהוגה על ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), בנוסעה אחורנית כשהיא יוצאת ממתחם חניה ומדרכה מימין לנתיב נסיעת התובע. נטען בכתב התביעה כי הנתבע 2 הינו הבעלים של המשאית.

2.הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי נהג המשאית פרק סחורה במתחם החצר, ומאחר ששדה ראייתו היה חסום, הסתייע הנתבע בעוזר מטעמו, על מנת לצאת מאותו מתחם בנסיעה אחורנית. המכוון עמד בצידה הימני אחורי של המשאית. המשאית נסעה לאחור באיטיות, כאשר המכוון סימן לנתבע לעצור לאחר שהבחין ברכב התובע מתקרב והנתבע בלם מיד את המשאית. הוא הבחין ברכב התובע שהגיע מהנתיב הקרוב לחצר שנמצא במורד ובעיקול חד כשהוא נוסע במהירות ומתנגש בחלקה האחורי שמאלי של המשאית. לטענת הנתבעים, בעת התאונה היתה המשאית במצב עצירה.

3.מטעם התובעים העיד נהג הרכב וכן עד ראיה.

מטעם הנתבעים העיד נהג המשאית, העוזר מטעמו וכן מר גדליהו ויסמן, אשר הגיש חוות דעת מטעם הנתבעים.

4.ב"כ התובעים טען כי נהג המשאית יצא מחצרים בנסיעה אחורנית בניגוד לתקנות התעבורה. עדות הנתבע ועדות המכוון מטעמו סותרות האחת את השניה. הנתבע, למעשה, אישר כי לא הבחין ברכב התובע נוסע במהירות, בניגוד לנטען בתצהירו. קיימות אף סתירות בין הנחות המומחה מטעם הנתבעים לבין העובדות שעלו מעדויות הנתבעים. המומחה תיקן את האמור בחוות דעתו כי ברכב התובעת נוצרו שריטות בלבד ואישר כי קיים אף "סוג של מעיכה". הנתבעים נמנעו מלהציג בפני בית המשפט את ההודעה מטעמם אודות מקרה הביטוח למבטחת המשאית ויש לזקוף זאת לחובתם. התובעים פנו בבקשה לבית המשפט למתן צו למבטחת המשאית להמצאת טופס ההודעה מטעם הנתבעים. הנתבעים אף לא צרפו תמונות אודות הנזק שנגרם למשאית עקב התאונה. מנגד, עדי התובעים מסרו גירסה מהימנה, כאשר הנתבע התנצל בפני התובע שעה שסבור היה כי קיים כיסוי ביטוחי בגין התאונה ולאחר שהסתבר כי אין כיסוי ביטוחי, שינו הנתבעים גרסתם. יש לקבל אף את עדות העד הניטרלי, שהצהיר כי לא היה מכוון מטעם הנתבעים עובר לתאונה. עד ראיה נוסף זומן על ידי התובעים למתן עדות, אך לא התייצב.

התובעים עתרו אף לחיוב הנתבע 2 בפיצויים, בהיותו המעסיק של הנתבע 1.

5.ב"כ הנתבעים טען כי יש לדחות את התביעה כנגד הנתבע 2, שהינו בעליה של המשאית בלבד ואיננו אחראי להתרחשות התאונה. אף אין רלוונטיות לשאלת הכיסוי הביטוחי שניתן למשאית. היה על התובעים לזמן נציג מטעם המבטחת על מנת שתוצג ההודעה על מקרה הביטוח מטעם הנתבעים. ב"כ הנתבעים טען כי יש להסתמך על חוות דעת המומחה מטעמם, כאשר ממנה עולה כי התובע נהג במהירות שאיננה סבירה בהתאם לתנאי הדרך, היה עליו להבחין במשאית היוצאת מהחצרים ולהאט את מהירות נסיעתו. התובע הסיט את רכבו ימינה באופן בלתי מיומן ושפשף את הדופן האחורית של המשאית. אין זה סביר כי המשאית ובה סחורות תתפרץ במהירות לתוך הכביש. העד הניטרלי ציין פרטים שלא צוינו על ידי התובע והסתבר כי היה עד ראיה נוסף, אשר לא הובא לעדות מטעם התובעים.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים, להלן החלטתי:

א.כאמור, מטעם התובעים העיד מר יוסף חדייב, אשר עמד על המדרכה מול המקום ממנו יצאה המשאית בנסיעה אחורנית, בעודו משוחח עם אדם נוסף, כשפניו לכיוון המשאית. העד הצהיר כי לא היתה לו כל היכרות מוקדמת עם התובע והוא מסר בידיו את פרטיו למתן עדות. התובע פנה אליו לשם כך והשניים שוחחו בעניין התאונה.

ב.העד הנוסף מטעם הנתבעים, העוזר, מר עומר טאהא, הצהיר כי הוא ונהג המשאית הועסקו אותה עת על ידי אותו מעסיק, הוא חברו של נהג המשאית, הם נפגשים ומתגוררים באותו כפר.

ג.התובע חזר ועמד על טענתו כי עובר לתאונה לא כיוון העוזר את נהג המשאית במהלך נסיעתו אחורנית. גם עד התביעה הנוסף הצהיר כי לא ראה מכוון שכיוון את נהג המשאית בנסיעתה אחורנית והבחין כי לאחר התאונה יצאו מהמשאית הן נהגה והן אדם נוסף.

ד.לעומת זאת, הן נהג המשאית והן העד מטעמו הצהירו כי עד הנתבעים אכן כיוון את נהג המשאית בנוסעה אחורנית. אולם, נתגלו סתירות בגירסאות שני עדים אלו.

נהג המשאית הצהיר כי העד מטעמו עמד בצידה הימני של המשאית. עד הנתבעים הצהיר בתחילה כי עמד משמאל למשאית ולאחר מכן תיקן גירסתו כי עמד מימין למשאית. המומחה מטעם הנתבעים יצא מנקודת הנחה כי המכוון עמד בצידה השמאלי של המשאית.

כמו כן, נהג המשאית הצהיר כי העד מטעמו סימן לו לעצור את המשאית ואף סימן בתנועת יד לתובע לעצור את מכוניתו. לעומת זאת, עד הנתבעים הצהיר כי לא סימן כלל לנהג התובעת לעצור.

נהג המשאית הצהיר לראשונה בעדותו בפני כי לאחר שעצר את המשאית אף היה סיפק בידו להעבירה להילוך סרק, דבר אשר כלל לא נטען בתצהירו ואיננו עולה בקנה אחד עם עדותו, כי מיד לאחר שעצר את המשאית התרחשה התאונה.

ה.לאור התרשמותי מהעדויות שהובאו בפני, אני מעדיפה את גירסת התובעים באשר לטענה כי עובר לתאונה נסעה המשאית אחורנית ללא מכוון. גירסת התובע לענין זה ניתנה כבר בהודעתו על מקרה הביטוח, ת/1, בה נרשם מפורשות כי נהג המשאית אישר בפניו כי ביצע נסיעה לאחור ללא ראות וכי לנהג לא היה מכוון כנדרש. גירסה זו נתמכה גם בעדות העד מטעם התובעים, אשר לא מצאתי כי יש לו אינטרס כלשהו בתביעה דנן ומלכתחילה לא היתה לו כל היכרות עם התובע. לא מצאתי באי הבאת העד הנוסף, עימו שוחח מר חדייב, לעדות, כדי לשנות ממסקנתי זו וזאת בהינתן התרשמותי משני עדי התובעים אל מול שני עדי הנתבעים. ממילא טען ב"כ התובעת כי אכן זימן את העד הנוסף למתן עדות, אך זה לא התייצב לדיון.

לא מצאתי בכך שעד התובעים הצהיר כי רכב התובעים הוסט שמאלה לאחר התאונה, כמו גם עדותו ביחס למצב הילדים לאחר התאונה, אל מול עדות התובע לענין זה, כדי לשנות ממסקנתי האמורה. גם נהג המשאית הצהיר כי לאחר התאונה רכב התובע נעצר בזווית שמאלה. מכל מקום, לא מצאתי באמור כדי לשנות ממסקנתי, כי באשר לעובדות המהותיות הרלוונטיות לענין התאונה דנן, יש לקבל את עדות עד התובעים.

ו.התובע עמד על כך כי נסע בנתיב נסיעתו ולא בנתיב הנגדי, כפי שנטען ע"י הנתבע. גם העד מטעם התובעים הצהיר כי התובע נסע בנתיב נסיעתו קודם לתאונה ולא בנתיב הנגדי.