פסק דין
בפני תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקי גוף שנגרמו לה בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 21.10.07 (להלן:"התאונה").
בעלי הדין הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 4ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה -1975 לעניין גובה הפיצויים.
התובעת הינה ילידת שנת 1979. לטענתה, בתאריך הנ"ל כאשר הייתה בדרכה למקום העבודה, היא נסעה במונית הנהוגה ע"י הנתבע מס' 1, והמבוטחת אצל הנתבעת מס' 2. בהגיעה לצומת עין המפרץ, ותוך כדי ירידה מהמונית היא מעדה ונפלה, וכתוצאה מכך נגרמו לה, לטענתה, נזקי גוף.
בעקבות התאונה פנתה התובעת לקופת חולים מקצועית בעכו, שם היא התלוננה על כאבים בגב, בצוואר ,בכתף ובירך שמאל, טופלה ושוחרר עם המלצות למנוחה, נטילת תרופות ומעקב רפואי.
למחרת היום, ובשל החמרה בכאביה, פנתה התובעת לרופא אורטופד שם היא התלוננה על כאבים בגב עליון, רגישות מעל חגורת כתף שמאל וכן כאבים בירך שמאל. לאחר קבלת הטיפול קבלה התובעת המלצות למנוחה, נטילת משככי כאבים והמשך מעקב רפואי לרבות טיפולי פיזיותרפיה.
התובעת המשיכה את המעקב הרפואי במסגרת קופת חולים וכן עברה טיפולי פיזיותרפיה. בעקבות התאונה אושרה לה תקופת אי כושר עד ליום 20.11.07 במהלכם נעדרה, לטענתה, מעבודתה ונגרם לה הפסד שכר.
עובר לתאונה התובעת עבדה כשכירה בחברת תקשוב והשתכרה בממוצע סך של 4,000 ש"ח לחודש.
המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לה דמי פגיעה בסך של 2,143 ש"ח. ועדה רפואית אשר בדקה את התובעת קבעה, כי לא נותרה אצלה נכות לצמיתות. על אף האמור, טוענת התובעת, כי עד היום היא ממשיכה לסבול ממגבלות ומרגישות בתנועות הגב והכתף.
בכתב התביעה ובסיכומיה עתרה התובעת לפסיקת פיצוי בגין הפסדי השתכרות, כאב וסבל, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ונסיעות.
הנתבעים בתורם לא הכחישו את עצם אירוע התאונה, אלא שלטענתם הנזקים הנטענים ע"י התובעת הם מופרזים וחסרי בסיס.
לטענתם, מדובר בתאונה קלה שלא הותירה נזק כלשהו, מה גם שבדיקותיה היו תקינות לחלוטין ולא אובחן אצלה כל ממצא חריג.
לגרסת הנתבעים, התובעת לא הוכיחה את נזקיה המיוחדים והכלליים. יתרה מכך, התאונה הינה תאונת עבודה, כך שחלק מהוצאותיה של התובעת מכוסים ע"י המל"ל.
הנתבעים הוסיפו כי לתובעת לא נגרמה נכות בעקבות התאונה ואף לתובעת אין מגבלה תפקודית כלשהי, אפילו לא מינימאלית.
על כן, ובהתבסס על טענותיהם כאמור, בקשו הנתבעים לדחות את טענותיה של התובעת, ולחילופין, לפסוק לה פיצוי נמוך בגין כאב וסבל בלבד.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים המונחים בתיק, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6,500 ש"ח (מעבר לתשלומי המל"ל), בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 12% ומע"מ, וכן החזר אגרה בסך 600 ש"ח נכון להיום.
פסק הדין יבוצע תוך 30 ימים מיום המצאתו, אחרת יישאו הסכומים שפסקתי הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום.
לאור הדרך בה הסתיים התיק, ניתן פטור מתשלום יתרת אגרה.
ניתן היום, י"א אייר תש"ע, 25 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.