אבני נ' ב.י.מ. חברה לבניה בע"מ ואח'

החלטה

התובע, עו"ד במקצועו, הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד שלושת הנתבעים לתשלום שכ"ט עו"ד בגין שירותים משפטיים שהעניק להם.

עפ"י כתב – התביעה הנתבעת מס' 1 היא חב' בע"מ העוסקת בין השאר בתחום הבנייה והנדל"ן.

הנתבעת מס' 3 היא חב' בע"מ – העוסקת אף היא בתחום הבנייה והנדל"ן.

הנתבע מס' 2 הינו מנהל ובעל מניות בחברות – הנתבעות 1-3.

ביום 31.5.00 הגיש מדינת ישראל / משרד הבינוי והשיכון תביעה כספית ע"ס 2,678,124 ₪ בביהמ"ש המחוזי בירושלים נגד הנתבעת 1.

הדיון בתביעה הועבר לביהמ"ש המחוזי בחיפה, אשר נתן בה פס"ד סופי ביום 29.5.06.

הנתבעת 1 באמצעות הנתבע 2 פנתה לתובע לייצגה בתביעה זו. עבור הייצוג המבוקש, התחייבה הנתבעת 1 לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור 15% בתוספת מע"מ מכל סכום שיופחת מסכום התביעה, או סך 100,000 ₪ + מע"מ – לפי הגבוה משניהם.

הנתבע 2 חתם על ערבות אישית בלתי מותנית ובלתי – מוגבלת בזמן להתחייבויות הנתבעת 1 כלפי התובע. (העתק הסכם שכה"ט וערבותו האישית של הנתבע 2 כלפי התובע מיום 23.7.00 – נספח 2 לכתב – התביעה).

עפ"י פסה"ד שניתן ביום 29.5.06 התקבלה התביעה באופן חלקי, והופחתה בסך 1,699,503 ₪ כך שהנתבעת 1 חוייבה בסך 978,621 ₪ בלבד. (פסה"ד – נספח 3).

בהתאם להתחייבות הנתבעים 1,2 – עליהם לשלם לתובע שכ"ט בשיעור 15% + מע"מ – סכ"ה 294,438 ₪ ובהפחתת סכומים ששולמו – סך 264,438 ₪. בשיערוך ליום הגשת התביעה עומד שכה"ט ע"ס כ – 348,000 ₪.

טענתם העיקרית של הנתבעים היא כי למרות ההתחייבות הכספית הברורה והמפורשת לתשלום שכר – הטירחה, הסכים התובע לאחר מכן להפחית את שכרו במאות אלפי שקלים ולהסתפק בסכום נמוך של 100,000 ₪.

לגירסתם, המסמך מיום 23.7.00, לא השתכלל לידי הסכם מאחר ואינו נושא את חותמת המבקשת 1, ומכאן שגם ערבותו של המבקש 2 להתחייבות המבקשת 1 אינה תקפה בשל פגם זה.

נימוק נוסף להפחתה בשכר – הטירחה והסכמת התובע לשכ"ט מקסימלי בסך 100,000 ₪ נעוץ בקשיים אליהם נקלעה ב.י.מ. ובשל כך לטענתה הסכים התובע, שניהל את כל ענייניה המשפטים, לשינוי בהסכם שכר – הטירחה, שאם לא כן התכוון המבקש לאחר הגשת כתב – ההגנה בתביעת משרד הבינוי והשיכון – להעביר את התביעה לטיפולו של עו"ד אחר.

ב"כ התובע כופר מכל וכל בטענה זו של הנתבעים וטוען כי לא היו דברים מעולם, וכי התובע מעולם לא היה מוכן להסתפק בפחות ממה שנקבע במכתב ההתחייבות של הנתבעים לגבי שכר – הטירחה.

גירסת הנתבעים מעוררת ספקות רבים, שכן אין ברשותם אסמכתא כלשהי לסיכום החדש כביכול אליו הגיעו הצדדים.

משנשאל המבקש אם כתב מכתב על כך שהושג סיכום על 100,000 ₪ בלבד כשכ"ט, ענה: "לא כתבתי מכתב, היו לי סיכומים איתו בע"פ על מאות אלפי שקלים".

העדר חותמת החברה על מכתב ההתחייבות אינה משחררת את הנתבע 2 מהתחייבותו, שהרי בערבותו האישית הוא מתחייב לקיים את כל התחייבויות הנתבעת 1 – אשר רשומה בחלק העליון של המסמך, וההתחייבות עצמה כתובה בלשון רבים, משמע הכוונה היתה הן לחברה והן למבקש.

כאמור בהעדר כל אסמכתא לשינוי הסכם שכה"ט – עומדת הגנת המבקשים על כרעי תרנגולת.

עם זאת, ועל מנת לא לנעול את שערי ביהמ"ש בפניהם – תינתן להם רשות להתגונן על יתרת – סכום התביעה (ניתן פס"ד חלקי לגבי סך של כ – 50,000 ₪ בגין הגשת ערעור) כנגד הפקדת ערבות בנקאית צמודת - מדד ובלתי – מוגבלת בזמן ע"ס 100,000 ₪ תוך 45 יום.