פסק דין
רקע עובדתי:
בפניי תביעה כספית אשר הוגשה על ידי התובע, תושב ישראל ובעלים של סטודיו אנימציה. התביעה הוגשה נגד התובעות אשר לטענתו, ניהלו עסקי מכירות קמעונאיות בקיוסקים ועגלות מכירה בקניונים שונים בארה"ב.
לצורך תפעול עסקיהן, הנתבעות הקימו שתי חברות. הראשונה היא חברת Suns Inc., המאוגדת בארה"ב בבעלותה של הנתבעת 1, ואילו השנייה היא חברת גלובל ספא בע"מ, מאוגדת בישראל ונמצאת בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה בבעלותה של הנתבעת 2.
לטענת התובע, הנתבעות פנו אליו בנובמבר 2008 ושכרו את שירותיו לצורך גיוס כוח אדם לשנת העסקים 2009. לאור זאת, סוכם בין התובע לבין הנתבעות, בעל פה, כי החל מחודש ינואר 2009 ועד לסוף חודש ינואר 2010, התובע יגייס בעבור התובעות כוח אדם מישראל. בעבור שירותיו, טוען התובע,סוכם כי יקבל שכר קבוע של 1,700$ ארה"ב לחודש ובנוסף, יקבל 5% מהכנסות העגלות.
על חשבון הכספים המגיעים לו, קיבל התובע סך של 21,500$ ארה"ב, אולם לא קיבל את יתרת הכספים המגיעים לו. כך לטענתו.
טענות הצדדים:
אציג להלן את טיעוני הצדדים, ואדון בהם לגופם.
טענות התובע:
עובר להתקשרות החוזית, הנטענת על ידו, הייתה היכרות מקצועית ואישית בין התובע לנתבעות. היכרות זו נעשתה לאחר שהתובע סיפק את שירותיו לנתבעות בחודשים נובמבר ודצמבר לשנת 2008.
בסוף שנת 2008, התנהל בין התובע לבין הנתבעות משא ומתן אשר התנהל טלפונית, וכן באמצעות תחלופת תכתובות דוא"ל בין הצדדים. מטרת המשא ומתן, לטענת התובע, הייתה להגיע להסכם שיספק במסגרתו את שירותיו לגיוס כוח אדם.
לטענת התובע, הסכם זה נכרת, וכי אף נכרת בינו לבין הנתבעות באופן ישיר. בפיו של התובע שתי טענות בנוגע להסכם:
ראשית, במסגרתו, הוא טוען, היה זכאי לתשלום חודשי על סך של 1,700$ ארה"ב וכן, 5% מהכנות העגלות ברוטו.
שנית, תקופת ההסכם, טוען התובע כי הוא נכרת למשך שנה, החל מינואר 2009 ועד לינואר 2010, כולל את ינואר 2010.
טענות הנתבעות:
לטענת הנתבעות, היכרותן עם התובע החלה עת שהלה סיפק את שירותיו לגיוס כוח אדם ישראלי לחברות בארה"ב אשר עסקו בתחום "עגלות מכירה". חברות אלו, עסקו בתחומים דומים לעסקיהן של הנתבעות.
מששמע התובע כי הנתבעת 1, הגב' אני בן יאיר, עברה לפעול בחברת Suns Inc., התובע פנה אליה והציע את שירותיו בגיוס כוח אדם ישראלי, מישראל, לעבוד בעגלות המכירה בארה"ב.
בהסתמך על התחייבויותיו של התובע, טוענות הנתבעות, הן התקשרו עמו בהסכם, ולפיו הוא התחייב במהלך שנת 2009 לפעול לגיוס כוח אדם כאמור, באופן שיספיק להפעלת עגלות המכירה של החברות, להשתתף בעלויות הטסת העובדים לארה"ב, וכן להשתתף בעלויות הכרוכות ברכישת והפעלת 2 עגלות מכירה בשני קניונים בארה"ב ולהשתתף בעלויות הפרסום בישראל.
לטענתן, על פי הסיכום עם התובע, בתמורה לשירותיו, הוא יהיה זכאי לקבל תשלום ריטיינר חודשי קבוע בסך השווה ל- 1,700$ ארה"ב לחודש בצירוף מע"מ. בנוסף, כבונוס על הצלחה, הובטח לו לקבל 5% מהרווחים שיצמחו ממכירות העובדים שיגויסו על ידי התובע, וזאת בתום שנת 2009, והכל בתנאי כי יהיו רווחים לחברה.
עוד מוסיפות התובעות, כי בונוס זה הינו בונוס הצלחה ולא חלק מהשכר שהוסכם כי ישולם לתובע בכל מקרה. מנגד לטענתן, על פי ההסכמה, ככל שלא יהיו רווחים ו/או שהתובע לא יגייס די עובדים כמובטח, הרי שלא יהיה זכאי לקבלת בונוס כאמור.