אבן חיים נ' אמויאל

פסק דין

1.בפניי תביעה שהוגשה על ידי התובע לקבלת שכר טרחת עורך דין בסך של 16,200 ₪. תביעה שתחילתה בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד כתביעה על סכום קצוב אשר הוגשה בה התנגדות ומשזו התקבלה הועברה התביעה לבית משפט זה.

2.טענות התובע

לטענתו ביום 28/11/2010 התקשרה עימו הנתבעת בהסכם לפיו יעניק לה ייצוג משפטי בין היתר בפני המוסד לביטוח לאומי להכרה כ"נכה נזקק" בגין תאונת דרכים בה היתה מעורבת. משכך, נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה (להלן: "ההסכם הראשון").

לגרסתו, בינו לבין הנתבעת התקיימו פגישות רבות אשר התפרסו על למעלה מ- 20 שעות וכן שיחות טלפון רבות.

ביום 20/3/2011 הגיש בשם התובעת תביעה להכרה כ"נכה נזקק".

ביום 17/4/2011 בקשה הנתבעת לסיים ההתקשרות עימו ונערך בינו לבין הנתבעת הסכם שכר טרחה מעודכן להסדיר חובות הנתבעת כלפיו (להלן: "ההסכם השני").

ביום 2/5/2011 הוכרה הנתבעת כ"נכה נזקק" עבור כל התקופה שנתבעה על ידי התובע.

לטענתו, המדובר בתביעה שהוגשה על ידו לאחר שתביעה קודמת להכרה כנכה נזקק נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי ורק לאחר ובעקבות הגשת התביעה על ידו קבלה הנתבעת הכרה כנכה נזקק.

משכך והואיל והופקד לחשבונה של הנתבעת ביום 10/5/2011 סך של 73,563 ₪ ולאור הסכם שכר הטרחה לפיו עליה לשלם לו סך של 15% בצירוף מע"מ כחוק, היא נדרשת לשלם לו סך של 12,800 ₪.

כן טען שלאור הוראות ההסכם חייבת לו סך נוסף של 100 ₪ בגין כל יום איחור ולכן עליה לשלם לו סך נוסף של 3400 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

3.טענות הנתבעת

מנגד, טענה הנתבעת שדין התביעה להידחות.

לטענתה בינה לבין התובע נחתמו שני הסכמי שכר טרחה נוכח רשלנותו שכן הוא לא עמד בהסכמים ולא פתר את בעיותיה. לגרסתה, הודיעה לתובע שהוא משוחרר מייצוגה. כך טענה שנאלצה לטפל לבד בבעיות הביטוח הלאומי ואף שכרה שירותי עו"ד אחר, עו"ד ירון מויאל, על מנת שיטפל בענייניה.

לגרסתה, הודיעה ביום 28/4/2011 למוסד לביטוח לאומי כי התובע אינו מייצג אותה עוד וביום 2/5/2011 שלחה לתובע מכתב רשמי על כך ואף ציינה שאינה חייבת עוד כסף לתובע מאחר ונתנה לו שלושה שיקים בסך של 500 ₪ כל אחד.

4.בתצהירו הוסיף וטען התובע שביום 3/3/2011 ייצג הנתבע בועדה רפואית של המל"ל אשר בעקבותיה נקבעה לנתבעת נכות זמנית בשיעור של 35% מיום 1/2/2011-21/7/2011 ומיד לאחר מכן הגיש תביעה להכרה בנתבעת כנכה נזקק.

בסיכומיו הוסיף וחזר התובע על טענתו לפיה התיק התקבל לידו לאחר שבעבר נדחתה הבקשה לקבלת פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי ואף טען שלאור מאמציו קבלה הנתבעת פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי אולם הנתבעת בקשה להפסיק ייצוגו.

כן טען שהסכם שכר הטרחה השני שנחתם על ידי הנתבעת תורגם לה על ידי בעלה בשפה המתאימה ורק לאחר שהבינה האמור בו חתמה.

מנגד, טענה הנתבעת שמעולם לא נאמר לה דבר על ידי בעלה והוא שחתם על המסמך כי היא לא הבינה כלום בעברית. לטענתה שלמה לתובע 2500 ₪ ואף טענה שהתובע הודיע לה שככל שלא תשלם לו שכר טרחתו היא תתקל בבעיות.

בנוסף, הוסיפה וטענה שתחילה אמר לה התובע שתביא לו סך של 2500 ש"ח ובכך תסתיים מחויבותה כלפיו ורק לאחר שקבלה כסף מביטוח לאומי הוא איים עליה ודרש סכום נוסף וזאת על אף שלקחה עו"ד שיסייע לה בביטוח לאומי.