אבלה נ' פינקלשטיין

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

המשיב, עו"ד במקצועו, הגיש תביעה כספית נגד המבקש שעניינה עבודות אלומיניום שבוצעו בביתו באופן רשלני והסבו לו נזק.

משלא התגונן המבקש, פנה המשיב ועתר ליתן נגד המבקש פסק דין בהיעדר הגנה. לאחר מספר פניות כאלה אל בית המשפט ניתן פסק הדין כמבוקש.

המבקש פונה כעת ומבקש לבטל פסק דין זה. כתב התביעה הומצא למשיב ועל כך אין חולק. המחלוקת נוגעת הן לעיתוי ביצוע ההמצאה (לגרסת המבקש, הדבר היה בסוף חודש פברואר 2010 בבית המלאכה שלו ; לגרסת המשיב, הדבר היה קודם לכן). כמו כן, אין חולק כי מכתב התביעה שהומצא נעדר ציון מספר ההליך בבית המשפט. הצדדים חלוקים בנוגע למשמעותו של חסר זה בכתב התביעה.

ביום 11.3.10 קיבל המשיב פקס מן המבקש בבקשה להמציא את מספר תיק בית המשפט של התביעה. ביום 15.3.10, ימים מספר לאחר מכן, הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. חרף זאת, המציא המשיב למבקש את כתב התביעה המתוקן (הפעם בציון מספר ההליך) בביתו ביום 8.4.10 וזאת בעקבות בקשת הבהרה שהוגשה לבית המשפט. המבקש המציא לתיק כתב הגנה מטעמו הנושא תאריך 18.4.10. לטענתו נוכח עיתוי המצאת כתב התביעה "המתוקן" לידיו ביום 8.4.10 כלל לא חלף המועד להגשת כתב הגנה. ברם, עד שיוכרע בשאלה זו יש לדון בגורלו של פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה.

להשלמת התמונה אציין כי בבקשתו ובתצהירו לא התייחס המבקש ולו ברמז לסיכויי הגנתו. למחדל זה עשויות כמובן להיות השלכות אם יקבע כי המצאת כתב התביעה הייתה כדין והביטול הוא מתוקף שיקול דעת ולא מתוך "חובת הצדק".

ב"כ המשיב כי כתב התביעה הומצא כדין למבקש ביום 9.2.10 ופסק הדין ניתן ביום 29.3.10 – לאחר חלוף 30 הימים הנתונים להגשת כתב הגנה. לגישת המשיב, אילו הייתה הבקשה לקבלת מספר ההליך מוגשת לו בתום לב הרי שהמבקש היה יכול לפנות עוד קודם לכן אל המשיב בבקשה לקבלת הפרטים ולחלופין היה יכול לפנות אל בית המשפט או אל מרכז המידע המופעל לשם קבלת הפרטים. המבקש, נטען, בחר לעצום עיניים במודע ולהתעלם מקיומו של ההליך המשפטי נגד תוך היתלות באמתלת שווא בדבר אי ידיעת מספר ההליך המשפטי. מכיוון שכך ומכיוון שבבקשה לא נטען דבר לעניין סיכויי ההגנה הרי שאין מקום לביטול פסק הדין.

דיון והכרעה

לטעמי, אין מחלוקת כי כתב התביעה הומצא כדין למבקש. כפי שצוין, קיימת מחלוקת בנוגע לעיתוי ההמצאה אך על ההמצאה גופה אין כל מחלוקת. אוסיף ואומר כי בשונה מגרסתו המעורפלת של המשיב בסוגיית עיתוי ההמצאה כמפורט בעדותו, אני סבור שיש להעדיף את גרסת המבקש שהיא מדויקת יותר ובהירה יותר ולטעמי גם אמינה יותר.

מה משמעות הפגם של אי ציון מספר ההליך על גבי כתב התביעה? כידוע, תכלית ההמצאה היא להעמיד את הנתבע על קיומו של ההליך נגדו ולתת לו הזדמנות הוגנת להתגונן כחלק מזכותו להליך הוגן ומשום כך יש להקפיד על חוקיות הליך זה. משכך חובה על התובע ליידע את הנתבע במספר ההליך לה זכתה התביעה בבית המשפט חובה כי מספר זה ימצא מקומו בין כתבי בי דין המומצאים לנתבע. ( ראה: אליהו וינוגרד תקנות סדרי הדין 668 (2002); דוד בר אופיר  סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, 14-10 (2006); יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי 227-228 (1995); בע"מ 1378/07 זדה נ' זדה (לא פורסם, 29.4.07). אין לקבל את העמדה כי לאחר שהומצא כתב התביעה יאלץ הנתבע לכתת רגליו בין גופים שונים בחיפוש אחר מספר ההליך שנפתח נגדו וזאת במקום לארגן את המידע העומד לרשותו ולהכין כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך בדין. יחד עם זאת, מכך לא ניתן לגזור מסקנה לפיה די בחסר זה בכתב התביעה כדי לגזור בטלות על הליך ההמצאה. ברי כי לא הרי המצאה כדין של כתב התביעה כהרי המצאה כדין של כתב תביעה שבו מצוי חסר מסוים. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם תורת "הבטלות היחסית". משנקבע כי ההמצאה המקורית של כתב התביעה הייתה כדין ברי כי אין בהמצאה המאוחרת כדי לפסול את ההמצאה המקורית ובוודאי שאין בה כדי להעניק היתר למבקש להגיש כתב הגנה רק בחודש אפריל 2010 שעה שהמצאת כתב התביעה הייתה לדבריו בסוף חודש פברואר 2010.

מכאן המסקנה כי יש לבטל את פסק הדין, אם בכלל, מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט ולא מתוך חובת הצדק. במסגרת דיונית זו יש לתת את הדעת על סיכויי ההגנה – שהם עיקר – ועל הסיבה לאיחור בהגשת כתב ההגנה. אפתח דווקא בסיבות לאיחור להגשת כתב הגנה. המבקש מודה כי כתב התביעה הומצא לו לשיטתו ביום 26.2.10 לערך. רק ביום 13.3.10 או סמוך לכך טרח לפנות למשיב ולבקש פרטים נוספים אודות ההליך ורק ביום 18.4.10 הוגש כתב הגנה מטעמו. אין הסבר מדוע נדרש למבקש, גם לשיטתו, זמן כה רב ממועד המצאת כתב התביעה עד לפניה הראשונה למשיב בבקשה לקבלת מידע. כמו כן, ובהינתן שהמשיב שקד על הכנת הגנתו כבר במחצית חודש מרץ 2010 או סמוך לכך, אין הסבר מדוע הוגש כתב הגנה לאחר חלוף 30 יום מאותו מועד בו פנה המבקש אל המשיב לקבלת מידע. גם בהיבט של סיכויי ההגנה אין המבקש מפרט כלל איזו סיכויי הגנה יש לו כנגד התביעה ועל מה עשויה הגנתו להישען. ברי לכל בר דעת כי אין די בטענה כי קיימים סיכויי הגנה טובים למבקש אלא יש צורך לפרטם בהליך זה על מנת שבית המשפט ישתכנע כי קיימת תועלת למבקש בביטול פסק הדין באופן שפסק הדין, אם יינתן, יהיה שונה מזה שאותו מבוקש לבטל בהליך זה. יחד עם זאת, מכיוון שמדובר בתביעה שהיא במהותה תביעה נזיקית והנזק הנתבע במסגרתה מוכחש תמיד, אני סבור כי ראוי לתת למבקש הזדמנות להוכיח כי אין מקום לחייבו בסכום התביעה הנכבד מבלי שיהיה לו יומו בבית המשפט.

בנסיבות אלה ראוי היה לחייב את המבקש בהוצאות משמעותיות כתנאי לביטול פסק הדין. ואולם, מכיוון שמחדלו של המשיב בציון מספר ההליך על גבי כתב התביעה יכול ותרם להתקיימות הליך זה, אני מוצא לחייב את המבקש לשלם למשיב סך של 3000₪ כתנאי לביטול פסק הדין. הסך הנ"ל יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.2.2010. לאחר ובכפוף לביצוע התשלום תקבע המנ"ת את התיק לקדם משפט נוכח הגשת כתב הגנה מטעם המבקש בחודש אפריל 2010.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.