אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אביקזר נ' שיטרית

אביקזר נ' שיטרית

תאריך פרסום : 29/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רמלה
10082-03-11
24/08/2013
בפני השופט:
עדנה יוסף-קוזין

- נגד -
התובע:
יעקב אביקזר
הנתבע:
חיים שיטרית
פסק-דין

פסק דין

1.עניינה של התביעה, פיצויים בגין נזקי גוף לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

א. כתבי הטענות

2.התובע טען בכתב התביעה כי ביום 21.01.11 טייל עם כלבו ברחוב בן חמו אהרון בלוד. לטענתו, הוא התכוון להיכנס לחצר בית הספר "אורט עמית" ולסגור את שער בית הספר אחריו. לפתע, וללא כל התגרות מצדו, זינק עליו כלבו של הנתבע ונשך אותו בזרוע שמאל. רק בהתערבותו של הנתבע, עזב הכלב את זרועו של התובע. (סעיפים 2-3 לכתב התביעה).

3.הנתבע טען בכתב ההגנה כי בתאריך 21.01.11 הוא הלך לטייל עם כלבו מסוג רועה בלגי בחצר בית הספר "אורט". לטענתו, התובע הגיע לחצר בית הספר עם שלושה חברים ועם כלבו מסוג אמסטף. התובע פתח את השער וניגש אל כלבו של הנתבע כשהוא אוחז בידו את רצועת המחסום של כלבו. חבריו עמדו מאחורי שער בית הספר ביחד עם כלבו של התובע. התובע ביקש מחבריו לשחרר את כלבו אך החברים, אשר ראו את הנתבע, לא עשו כן. לאחר מכן, התובע רץ לכיוון השער וזעק לעבר חבריו "אמרתי לכם תשחררו אותו לא שחררתם אותו?". לטענת הנתבע, התובע ניסה להתגרות בכלבו של הנתבע באמצעות כלבו של התובע. הנתבע טען כי התובע לא נפגע כתוצאה מנשיכה אלא הוא נפגע משער הברזל של הכניסה לבית הספר.

4.הנתבע טען כי התובע הלך לביתו, אחרי עשר דקות חזר עם חבר נוסף ודרש לקבל פיצוי כספי בטענה שדיבר עם המאלף של כלבו, אשר המליץ לו להגיש תביעה כנגד הנתבע. הנתבע טען כי הוא הציע לעזור לתובע לחטא את ידו וכי הוא סירב לפצות את התובע. הנתבע טען עוד כי התובע הגיש תלונה במשטרה ודרש מהנתבע פיצוי ע"ס 2,000₪ על מנת להסיר את תלונותיו. (סעיפים 5-6 לכתב ההגנה).

ב. תצהירי הצדדים

5.בתצהיר עדותו הראשית, התובע טען כי טייל עם כלבו בחצר בית הספר "אורט עמית" בלוד. לדבריו, בדרכו לצאת משטח בית הספר, הבחין בכלבו של הנתבע מתקרב לכיוון שער בית הספר. לדבריו, מאחר שחשש ממפגש עם כלבו של הנתבע, ניגש לסגור את שער בית הספר על מנת למנוע את כניסת כלבו של הנתבע, ואולם, עוד בטרם הספיק לסגור את השער, זינק עליו לפתע כלבו של הנתבע ופצע אותו בזרוע שמאל. (סעיפים 1-2 לתצהיר).

יוער כי בעוד שבתצהירו, התובע טען כי הוא היה בדרכו לצאת משטח בית הספר, בכתב התביעה טען כי עת טייל עם כלבו הוא התכוון להיכנס לחצר בית הספר.

6.הנתבע טען בתצהיר עדותו הראשית כי הוא הלך לטיול עם כלבו בחצר בית הספר "אורט". לדבריו, התובע הגיע לחצר בית הספר יחד עם שלושה אנשים ועם כלב מסוג אמסטף. התובע פתח את שער בית הספר וניגש אל הכלב של הנתבע כשהוא אוחז בידו את רצועת המחסום של כלבו. החברים של התובע עמדו מאחורי שער בית הספר והחזיקו את כלבו של התובע. התובע ביקש מחבריו לשחרר את כלבו במטרה להתגרות בכלב של הנתבע ולגרום לקטטה בין הכלבים, אך חבריו של התובע לא הסכימו לכך. (סעיפים 2 ו-6 לתצהיר הנתבע).

7.לדברי הנתבע בתצהירו, התובע ניסה לשים את רסן כלבו על כלבו של הנתבע. כלבו של הנתבע התנגד תוך כדי "זעקת מצוקה" ואז התובע רץ לכיוון שער בית הספר וצעק לעבר חבריו "אמרתי לכם תשחררו אותו למה לא שחררתם אותו?". לדברי הנתבע, כלבו לא נשך את התובע. התובע קיבל מכה במרפק משער הברזל. (סעיפים 3-4 לתצהיר).

8.לדברי הנתבע, מיד לאחר האירוע, הוא התקרב אל התובע ובירר לשלומו. התובע הראה לו שפשוף במרפק ובבית החזה. לאחר מכן, התובע הלך ולאחר כעשר דקות חזר אל הנתבע עם חבר נוסף ודרש לקבל פיצוי בטענה שדיבר עם המאלף של כלבו, אשר המליץ לו להגיש תלונה במשטרה, משום שכלבו של הנתבע היה ללא רסן. לדברי הנתבע, התובע הצהיר בפניו כי אם לא יפצה אותו "ילך על החמרה שהכלב שלי נשך אותו". (סעיף 5 לתצהיר).

ג. דיון

9.לתובע ולנתבע גרסאות סותרות לנסיבות האירוע. לגרסת התובע, כלבו של הנתבע זינק עליו בפתאומיות מבלי שהתובע התגרה בו, ואילו לגרסת הנתבע, היה זה התובע אשר ניגש אל כלבו של הנתבע, ניסה לשים את רסן כלבו על כלבו של הנתבע וביקש מחבריו, אשר עמדו עם כלבו של התובע מעבר לשער, לשחרר את כלבו כדי להתגרות בכלב של הנתבע ולגרום קטטה בין הכלבים. באשר לפציעתו של התובע, בעוד שלגרסת התובע, כלבו של הנתבע נשך אותו בזרוע שמאל, לגרסת הנתבע, כלבו לא נשך את התובע אלא התובע נחבל משער בית הספר כאשר ברח בריצה מכלבו של הנתבע.

10.כאמור לעיל, הנתבע הצהיר כי במועד האירוע התובע לא היה לבד אלא היה ביחד עם שלושה אנשים. על פי תצהיר עדותו של התובע, בעת האירוע, התובע היה לבדו. התובע לא אמר בתצהירו כי הוא היה עם חברים. בחקירתו הנגדית, התובע אישר כי הוא לא היה לבד וכי יחד אתו היו עדן שטרית ועוד ילד קטן. (פרוט' עמ' 9 ש' 7-8). התובע לא גילה, אפוא, בתצהירו, כי בזמן האירוע, היו אתו אנשים.

11.בחקירתו הנגדית, התובע מסר ביחס לאירוע גרסה שונה מזו שבתצהירו. מתצהירו של התובע עולה כי כלבו של הנתבע תקף אותו פעם אחת כאשר זינק עליו ופצע אותו בזרוע שמאל, אך לפי גרסתו של התובע בחקירה הנגדית, האמור בתצהיר משקף רק חלק מהאירוע. לדברי התובע, לאחר שכלבו של הנתבע פצע אותו בזרועו, הכלב ניסה פעם נוספת לתקוף את התובע, התובע נתן לכלב מכה ואז כלבו של הנתבע שרט את התובע בחזהו. כך דברי התובע בחקירתו הנגדית: "אני יצאתי לסגור את השער, הכלב בא אלי ונשך אותי ביד, אני התחלתי לצרוח, הנתבע שמע את הצרחות הבין שקרה משהו, הוא בכלל לא היה ליד הכלב, הוא לא היה ליד השער, הוא שמע את הצעקות, הכלב ניסה לתקוף אותי שוב, אני נתתי לו מכה והכלב תקף אותי בחזה, הכלב עמד לידי כאילו הוא רצה לטרוף אותי, אז הנתבע הגיע צעק והכלב נבהל ממנו וברח". (פרוט' עמ' 11 ש' 1-4). ר' גם עמ' 10 ש' 28-29, שם אמר התובע כי הכלב שרט אותו בחזה.

התובע לא הזכיר בתצהירו כי הכלב שרט אותו בחזהו. כמו כן, בתלונות התובע בתיעוד הרפואי שהתובע צירף לתצהירו, מוזכרים נשיכה בזרוע שמאל ונשיכה באמה שמאלית. לא מאוזכרת חבלה בחזה. יצוין כי הנתבע דווקא הזכיר בתצהירו כי לאחר האירוע, התובע הראה לו שפשוף במרפק ובבית החזה.

12.בחקירתו הנגדית הנתבע תאר את האירוע באופן המתיישב עם תצהירו. לדבריו, התובע יצא משער בית הספר לקראת כלבו של הנתבע. חבריו, נשארו לעמוד בתוך בית הספר מאחורי השער עם כלבו של התובע, כשהשער סגור. התובע ניגש לכלבו של הנתבע כשהוא מחזיק בידו את רצועת הרסן של כלבו. לאחר שכלבו של הנתבע נבח, התובע רץ בחזרה אל שער בית הספר, חבריו של התובע פתחו מעט את השער, והתובע נחבל מהשער כאשר השתחל דרך הפתח הצר. (פרוט' עמ' 14 ש' 12-29. עמ' 16 ש' 25-29. עמ' 17 ש' 1-4, 27-31).

13.כאמור בעדותו של התובע, באירוע נכח חברו, מר עדן שטרית. התובע הגיש ב- 02.05.12 בקשה לזימונו של מר עדן שטרית, ללא תצהיר. בהחלטה מיום 11.06.12, הוריתי כי התובע יפנה אל העד וינסה לקבל ממנו תצהיר ואם לא יסתייע הדבר, ישוב ויגיש בקשה לזימון העד בצירוף תצהיר המפרט את ניסיון התובע לקבל מהעד תצהיר. התובע לא פעל בהתאם להחלטה הנ"ל וזנח את בקשתו לזימון העד. התובע טען בסיכומיו (בסעיף 26), כי מר שטרית סרב בכל תוקף לבוא ולהעיד בבית המשפט.

ככל שהעד סירב ליתן תצהיר, התובע היה רשאי לעתור לבית המשפט בבקשה לזימונו ללא תצהיר. התובע לא עשה כן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ