אביסרור נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בחיפה, (להלן - "בימ"ש קמא"), אשר ניתן ביום 22.6.11 ע"י השופט גיל קרזבום בתיק 363-06-11

המערער הובא לדין בבימ"ש קמא בגין עבירה של נהיגת רכב מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה.

בעובדות כתב האישום נטען כי המערער ביצע את העבירה ביום 5.10.10, שעה 08:30 ברח' שד' הציונות 4 בקרית אתא.

המדובר בדו"ח ברירת משפט שהקנס הקבוע בצד העבירה הוא 250 ₪.

המערער ביקש להישפט ועל כן, זומן לדיון ביום 22.6.11, אך לא התייצב, עקב זאת הורשע בהיעדרו ונידון לקנס בסך של 250 ₪.

המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין וטען כי הוא לא ידע על מועד הדיון, לכן פנה למרכז פניות נהגים ונענה כי טרם נקבע מועד לדיון, לטענתו.

אין מחלוקת שאישור המסירה הגיע לכתובתו הידועה ונמסר לידי אמו.

לטענת המערער אימו לא מסרה לו את ההזמנה לדיון, זאת עקב גילה ומצבה ומשום שאינו מתגורר עימה.

המערער אישר כי כתובתו הרשומה במשרד הפנים היא כתובת הוריו.

המערער שב וטען כי הוא כופר בנטען בכתב האישום. לגישת המערער נגרם לו עיוות דין הן לאור הרשעתו בהעדרו והן לעניין העונש, הואיל ובימ"ש קמא שמע טענות לעניין עברו התעבורתי מבלי ששמע את טענותיו לקולא. למערער טענות רבות וחשובות ביחס למצבו האישי, הכלכלי והמשפחתי.

בימ"ש קמא דחה ביום 7.12.11 את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, משום שהאחרון זומן כדין ואין בידו להציג הסבר סביר להיעדרותו מהדיון ואף לא העלה טענות שיש בהן כדי להראות כי קיים חשש ממשי לעיוות דין.

הערעור מופנה כנגד החלטות בימ"ש קמא וכנגד פסק הדין.

המערער העלה הן בהודעת הערעור והן בטיעוניו בפני אותן טענות שהעלה בבימ"ש קמא וביקש לקבל את הערעור ולבטל את החלטת בימ"ש קמא וכן את פסק הדין שניתן בהיעדר.

המערער הוסיף בפני וטען כי עיסוקו בנהיגה ועובד כנהג משאית ובתור שכזה , רישיונו יישלל למשך 3 חודשים על פי שיטת הניקוד. לדעת ב"כ המערער בימ"ש קמא לא התייחס בהחלטתו לשאלת עיוות הדין.

המשיבה ביקשה לדחות את הערעור.

הזימון נשלח למערער בהתאם לכתובתו שצוינה בבקשתו להישפט. ההזמנה לדין נמסרה לבן משפחה ובהתאם לתקנות ולדין החל על מסירה כדין. עוד טענה המשיבה כי המערער לא הראה מדוע עלול להיגרם לו עיוות דין.

המשיבה הפנתה לתגובת המערער לרישום דו"ח העבירה ולאור הקושי בקריאת כתב ידו של השוטר נשאל המערער היכן היה בטרם עוכב על ידי השוטר והלה אמר כי הוא היה "בסופר מרקט ברח' כצלנסון בקריית אתא" והשוטר עיכב אותו בכיכר ומכך מבקשת המשיבה להסיק כי יש בתגובת המערער הודאה ולכל הפחות ראשית הודאה.

לאחר שעיינתי בהחלטות בימ"ש קמא, בפסק הדין, בדו"ח ברירת המשפט ותגובת המערער כפי שנמסרה לשוטר, באישור המסירה, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור.

המערער זומן בהתאם לכתובתו הרשומה והמוכרת במשרד הפנים ואף המערער מסר כתובת זו בבקשתו להישפט, ככתובתו לצורך זימונו למשפט.