אביטל נ' הזימה ואח'

פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטות כב' רשם ההוצאה לפועל, מר שי גור, מיום 18.2.14 ומיום 25.2.14 בתיק הוצל"פ 02-28797-12-6.

1.המבקש הינו הזוכה בתיק ההוצל"פ, והמשיב 1 (להלן- "המשיב") הינו החייב.

2.בהחלטה מיום 18.2.14 (נומר' 124408779ט) הוארך המועד לביצוע מכר עצמי של זכויות המשיב במקרקעין הידועים כחלקה 30 בגוש 18795, לאחר שניתנו למשיב, כאמור בהחלטה עצמה, מספר ארכות קודמות.

במקביל, לא אושר מכר זכויות המשיב במקרקעין הידועים כחלקה 15 בגוש 18795, ונקבע כי יש להמתין עד למכר הזכויות בחלקה 30 הנ"ל.

בהחלטה מיום 25.2.14 (נומר' 124408780ט) נדחתה בקשתו של המבקש לעיון חוזר בהחלטה מיום 18.2.14; יוער, כי המבקש ביקש לערער על החלטה מיום 23.2.14, וככל הנראה כוונתו להחלטה מיום 25.2.14 שניתנה בבקשה שהוגשה על ידו ביום 23.2.14.

3.בהחלטתי מיום 10.3.14 הוריתי על קבלת תגובת המשיב בתוך 7 ימים מהמצאת הבקשה וההחלטה.

4.בהתאם להודעת המבקש מיום 23.3.14 (בבקשה מס' 7) בוצעה מסירה כאמור ביום 20.3.14.

5.עד היום לא הוגשה תגובת המשיב או כל הודעה אחרת מטעמו, והמועד שנקצב לכך – חלף.

6.הליכי הוצל"פ במהותם נועדו לגבות חובות פסוקים. תפקידו של רשם ההוצאה לפועל, בין היתר, הוא לסייע בידי הזוכה לצורך כך, בוודאי שלא להערים עליו קשיים.

רשם ההוצאה לפועל אמור לוודא כי זכויותיו של החייב אינן נפגעות, אך בבואו לדון בבקשות זוכה אשר נועדו ליישם את פסק הדין, אין הוא אמור "לאזן" בין זכויות הצדדים: האיזון כבר נעשה ע"י בית המשפט, כאשר נתן את פסק הדין לטובת הזוכה ונגד החייב, ואין מקום ל"איזון" נוסף כאמור.

אמנם ומהבחינה הפרקטית, לעיתים "הדרך הארוכה" היא "הדרך הקצרה" במובן זה שישנם מקרים בהם ארכה קצרה נוספת לצורך פעולה ע"י אחד הצדדים תחסוך זמן רב לביצוע אותה פעולה ע"י הצד השני. ברור, כי כב' הרשם סבר, אף ציין זאת במפורש בהחלטותיו, כי מכר עצמי ע"י המשיב יביא לגבייה מהירה יותר של החוב הפסוק ממכירה ע"י ההמבקש.

ברם, ניראה כי במקרה דנן התהפכו היוצרות: מאז חודש אוגוסט 2013 לא התקדם דבר בביצוע מכר עצמי ע"י המשיב, ואין לכך כל הצדקה. אם החייב אינו ממלא אחר הוראות רשם ההוצאה לפועל כלשונן, וזאת החל מההחלטה הראשונה שניתנה בעניין זה, אין עוד מקום להמשיך ולתת לו לעשות כרצונו, ויש לאפשר לזוכה לממש את פסק הדין ללא כל דיחוי נוסף.

7.על כן, וכאמור עוד בהחלטה מיום 10.3.14, בהעדר תגובת המשיב, ועל יסוד המפורט לעיל, אני מקבלת את בקשת רשות הערעור וכן אני מקבלת את הערעור על שתי ההחלטות, ומורה כי למשיב אין עוד זכות למכר עצמי של המקרקעין הידועים כחלקה 30 בגוש 18795, והמבקש רשאי לפעול למכירתם בעצמו במסגרת תיק ההוצל"פ, בכפוף לזכות פידיון חד פעמית בת 21 יום, שתינתן למשיב עם מתן החלטת רשם ההוצאה לפועל על אישור המכר.

עוד אני מורה כי אין עוד לעכב את הליכי המימוש של חלקה 15 בגוש 18795, והמבקש רשאי לפעול למכירתם בעצמו במסגרת תיק ההוצל"פ, גם כן בכפוף לזכות פידיון חד פעמית בת 21 יום, שתינתן למשיב עם מתן החלטת רשם ההוצאה לפועל על אישור המכר.

בנוסף ובגין כל ההתנהלות המפורטת בבקשת רשות הערעור, הבקשות החוזרות ונשנות לארכות לא מוצדקות שהגיש המשיב, אני מחייבת את המשיב בהוצאות המבקש בגין בקשת רשות ערעור זו בסך של 10,000 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.