אביטל נ' בנק הפועלים בע"מ

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ שחר קטוביץ אשר קבעה למבקש צו חיוב בתשלומים של 1,500 ₪ לחודש. בקשות המבקש להפחית את הסכום החודשי נדחו ובעקבות כך הוגשה בקשת הרשות לערער נשוא החלטה זו. המבקש מבקש להפחית את התשלום החודשי ולהעמידו על 100 ₪ לחודש.

טענות המבקש הן כי כב' הרשם לא ערך לו חקירת יכולת וקבע את שיעור התשלום החודשי על סמך מסמכים בלבד, ומבלי להתחשב בתוכן המסמכים, כאשר הקביעה נעשתה על סמך יכולת השתכרות על אף שהמבקש המציא מסמכים מהם עולה כי הוא אינו בעל כושר השתכרות. כב' הרשם דרש כי מלבד מסמכים אלו, הכוללים אבחון של פסיכולוג מומחה שיקומי תעסוקתי ודו"ח של עובד סוציאלי (שניהם נערכו מטעם הרווחה), ימציא המבקש גם אישור של רופא תעסוקתי לפיו הוא אינו מסוגל לעבוד. המבקש טוען כי אין מקום לדרישה זו שכן התעודות שהומצאו הינם מגופים ציבוריים ונכתבו לצורך בדיקת התאמתו של המבקש לקבל הבטחת הכנסה. בפועל המבקש מתקיים, לטענתו, מהבטחת הכנסה בסך 1,500 ₪, אין לו מקום מגורים ואין לו כל הוצאה מלבד ההוצאות השוטפות לצורכי מחיה לכן לא ניתן לחייבו לשם את החוב בתשלומים של 1,500 ₪ לחודש שמהווים את כל הכנסתו מהקצבה.

המשיב טוען כי לפי הפסיקה ניתן להתחשב בכושר ההשתכרות. כיון שהמבקש רווק בן 42, הערכת כושר ההשתכרות בסכום שכר המינימום היא סבירה. ללא מסמכים רפואיים של רופא תעסוקתי לא ניתן לקבוע אחרת לכן ביקש המשיב להשאיר את הצו כפי שקבע אותו כב' הרשם.

הצדדים הסכימו שתינתן החלטה ללא קיום דיון.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנות כדלקמן:

על פי הפסיקה בית משפט יטה שלא להתערב בהחלטות רשמי ההוצל"פ בכל הקשור לקביעת תשלומים. רשמי ההוצל"פ מופקדים על עריכת חקירת יכולת וקביעת תשלומים וממילא ההתערבות בהחלטות בענין קביעת התשלומים תיעשה אך במקרים נדירים.

בנדון דנן, מחד, נקבע שיעור התשלומים על ידי כב' הרשם וכאמור בית משפט יטה שלא להתערב בו. מאידך, שיעור התשלומים נקבע על סמך מסמכים בלבד ללא חקירה וממילא אין לכב' הרשם מידע על המבקש שאינו עומד גם בפני ביהמ"ש ולפיכך אין יתרון לכב' הרשם. יתרון הקיים בדרך כלל כאשר נערכת חקירת יכולת.

מסכים אני עם החלטת כב' הרשם לפיה, בקביעת תשלומים רשאי רשם ההוצל"פ להעריך גם כושר השתכרות ולא רק השתכרות והכנסות בפועל, ואולם, לטעמי כב' הרשם לא נתן את המשקל המתאים למסמכים שהמציא המבקש בקשר ליכולת ההשתכרות שלו. מדובר במסמכים שנכתבו על ידי מומחים בלתי תלויים שלא מונו על ידי המבקש אלא קשורים ברשויות הרווחה. מתוך האמור במסמכים עולה כי המבקש מנסה למצוא מקום עבודה ומתקשה בכך. לפיכך, גם אם יש מקום, וכאמור לעיל יש מקום, להסתמך על יכולת השתכרות, מן הראוי היה שקביעת תשלומים על סמך יכולת זו תתחיל בשלב מאוחר יותר ולא מיד עם מתן ההחלטה. פרק זמן זה יאפשר למבקש להתמיד ולנסות למצוא עבודה, תוך תקוה שאכן יצליח לעשות זאת, אך לא יפגע במבקש באופן מיידי כאשר ברור שהוא מתקשה במציאת עבודה.

לקראת סוף פרק הזמן שיקבע מן הראוי שתיערך למבקש חקירת יכולת פרונטלית בה יהיה עליו להראות מה היו הניסיונות שעשה למצוא עבודה, ואם לא הצליח, מדוע לא הצליח.

לאור כל האמור אני מורה כדלקמן:

א. עד חודש יולי 2011 ישלם המבקש את החוב בתשלומים של 300 ₪ לחודש.

ב. החל מחודש אוגוסט 2011 יחזור התשלום ויעמוד על הסכום שקבע כב' הרשם, 1,500 ₪ לחודש, וזאת מתוך הנחה שעד מועד זה ימצא המבקש מקום עבודה.

ג. היה והמבקש לא ימצא עבודה עד סוף חודש מאי 2011 יגיש בקשה ובה יפרט אילו ניסיונות עשה להשיג עבודה.

ד. היה והמבקש יגיש בקשה כאמור תיערך לו חקירת יכולת פרונטלית ולאחריה יחליט כב' הרשם מה יהיה שיעור התשלום החודשי ועד מתן החלטה ישאר התשלום 300 ₪ לחודש.

לאור התוצאה אין צו להוצאות ויש להחזיר למבקש את הערובה שהפקיד, ככל שהפקיד.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"א, 30 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית:כרמלה עובדיה