אבידר נ' עו"ד שירה בלוך ואח'

החלטה

אחר שבחנתי את בקשת הכונס למתן הוראות (בקשה 34) ובתגובות לה – מצאתי כי דין הבקשה להימחק, להוציא את המבוקש בסעיף 5 שבה.

כפי שהובהר, הבהר היטב, בהחלטתי מיום 16/2/2014 – כונס הנכסים הינו בעל הסמכות הבלעדית לתכנן ולפתח את שטחי הגבעה המערבית, אשר אינם מצויים בתחומי התב"ע המאושרת (208/1).

סמכות התכנון, כאמור, הוקנתה לכונס בבית משפט זה (להלן גם: "בית משפט של כינוס"), במסגרתו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, כמו גם בפסקי דין והחלטות שניתנו, מאוחר יותר, פעם בפעם.

הפועל היוצא מהאמור הוא כי לבית משפט של כינוס נתונה סמכות ייחודית לדון בשאלות הקשורות להיקף סמכויותיו של הכונס, ככזה, וכל גריעה ממנו צריכה להיעשות במסגרת תיק הכינוס.

נמצא, כי הסעדים המבוקשים בסעיפים ז'-ט' לתובענה המתוקנת – שהוגשה במסגרת התובענה המתנהלת בבית המשפט המחוזי בירושלים (ה.פ. 21016-12-11) – מצויים בסמכותו הייחודית של בית משפט זה, זאת להבדיל מהתובענה המקורית שהסמכות לדון בה (מקומית ועניינית) נתונה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

לגופה של הבקשה – מצאתי כי דינה להימחק, להוציא המבוקש בסעיף 5 שבה.

אין להעלות על הדעת כי בית המשפט יעניק לכונס הרשאה גורפת להחלת תב"ע עלומה על שטחי הגבעה המערבית ובלא לצרף את בעלי המגרשים העלולים להיפגע מהתוכנית המתוכננת.

על הכונס להמציא לבית המשפט, במסגרתה של בקשה חדשה שתוגש, את עיקרי התוכנית החדשה כמו גם את ההשלכות שבאישורה, על בעלי המגרשים.

אשר על כן התוצאה הינה כדלקמן –

הבקשה במתכונתה נמחקת, להוציא הסעד המבוקש בסעיף 5 שבה – לו אני נעתר.

כונס הנכסים יהא רשאי להגיש, במסגרת תיק הכינוס, בקשה חדשה כדבעי, אשר תידון לאחר קבלת עמדת כלל בעלי המגרשים (או נציגם המוסמך) בשטח הגבעה המערבית.

המזכירות תשלח עותק החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים ובאי כוחם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: