אביגדור נ' שי עופרים הסעות בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

בנובמבר 2010 נקבע התיק בנדון שהינו תביעה כספית על סך כ- 2,000 ₪ שכר טרחת שמאי, שלטענת התובע לא אישרה חברת הביטוח ואשר שולם מכיסו להוכחות.

נכון הדבר שבהחלטות ופסקי דין בתיקים מסוג זה סברתי ועדיין אני סבור, כי הדרך הנכונה מעבר לסיום התיק בפשרה היא הסמכת ביהמ"ש על פי סעיף 79(א) לפסוק בתיקים שכאלה (לרבות אפשרות דחייה תביעה) ואולם, כדבר שבשגרה, נקבע התיק להוכחות, אלא אם כן יודיעו הצדדים אחרת לביהמ"ש. התיק היה אמור להישמע בתאריך 16/3/11 בשעה 09:00.

דא עקא, כי התובע לא התייצב לדיון ובא כוחו הסביר כי אי התייצבות התובע, אם כי השמאי נותן חוות הדעת מטעמו, היא תוצאה של הבנה של ב"כ התובע כי התיק יסתיים בפשרה על פי הסכם פשרה שכבר הועבר אליו.

הנתבעת 2 מצידה, הבהירה כי בא כוחה הגיע במיוחד מרמת גן לצורך ישיבה זו ואף הביא לא פחות משלושה עדים שהינם חוקר, אשר בין השאר, ביצע חקירה של התובע ושל מניעיו בהגשת התביעה, של מתמלל אשר תמלל את החקירה של התובע וכן שמאי מטעמה אשר נתן חוות דעת נגדית בתיק זה. לטענת הנתבעת 2, גם אם הייתה נכונות להגיע להסדר בתיק זה, הרי המשא ומתן לא הבשיל לכדי הסכם מחייב ובמיוחד לאור העובדה שהתובע הגיש תלונה כנגד ב"כ הנתבעת 2 ללשכת עורכי הדין, מה שמלמד על חוסר תום לב, כאשר מצד אחד מוגשת תלונה ומצד שני מתבקשת פשרה לסיום התיק. יש לציין, כי ב"כ התובע הדגיש כי לא ידוע לו על התנהלותו של התובע, אשר אם בחר להגיש תלונה ללשכת עוה"ד, עשה זאת על דעת עצמו.

סברתי בתחילה, שניתן אולי לתת החלטה שמכוחה ישקול התובע את צעדיו לעניין התלונה וניסיון בכל זאת לגמור את התיק בפשרה ולא לתת החלטה בשלב זה, מעבר לכך.

דא עקא, כי ב"כ הנתבעת עמד ללא שום קשר להחלטת בימ"ש כזו או אחרת, על עניין ההוצאות וכן הדגיש בפני ביהמ"ש כי דין התביעה להדחות עקב אי עמידה בהחלטות בימ"ש.

שקלתי בדבר והחלטתי היא כדלקמן:

ראשית, לאור אי התייצבות התובע לישיבת הוכחות אשר נקבעה לפני זמן רב דין התביעה להימחק.

המחיקה היא נגזרת של בזבוז הזמן השיפוטי ושל התייצבות הסרק של הנתבעת עם עדיה והינה פועל יוצא ונגזרת של ההתנהלות בביהמ"ש. כמובן, מחיקת התביעה אינה יוצרת מעשה בית דין ואינה מונעת מהתובע, אם ירצה בכך, להגיש תביעה חדשה. אינני מתערב בשיקולי הדעת בהגשת התלונה שלא ראיתי, גם ואיני יודע במה מדובר, ללשכת עורכי הדין, וחזקה על התובע שאם הוגשה תלונה שכזו, כנראה שהתובע סבור שיש לה בסיס והיא תידון במקום ובזמן המתאים.

הסוגיה היחידה שיש בה קושי היא סוגית ההוצאות. מצד אחד מדובר ב"תביעה קטנה" על סכום של כ- 2,000 ₪. מצד שני מדובר בסוגיה שאם תידון לגופו של עניין, הנתבעת 2 עומדת על ניהול ההליך ולראייה הרצינות בהבאתם של לא פחות מ- 3 עדים מטעמה לישיבה זו, לרבות ביצוע חקירה ועמידה על חקירתו של התובע בביהמ"ש, אשר לטענתה שיקוליו זרים בהגשת התביעה.

מצד שני, תיקים שכאלה מסתיימים בדרך כלל בפשרות, אפילו במעמד הדיון ולב"כ התובע שמופיע הרבה בתיקי בימ"ש ומקיים תמיד את החלטות ביהמ"ש כלשונן, ניסיון עשיר בתיקים מעין אלו.

זאת ועוד, אני נותן אמון בהצהרתו של ב"כ התובע, ככל שהדבר נוגע להבנתו שהתיק הולך להסתיים בפשרה, לרבות העובדה שהסכם פשרה למעשה כבר היה "בכיסו", אלא שההסכם התפוצץ על רקע של הגשת התלונה של התובע בלשכת עורכי הדין, שבא כוח התובע כלל לא היה ער לה.

עם זאת, טעותו של ב"כ התובע הייתה משהוברר שאין בדעת הנתבעת, לאור התלונה, לסיים את התיק, היה עליו להגיש בקשה לדחיית מועד הישיבה ו/או בקשה למתן הוראות מביהמ"ש וחזקה על ביהמ"ש שהיה מונע את התייצבות הסרק של ב"כ הנתבעת ושל עדיו בביהמ"ש.

מדובר אכן בנסיבות יוצאות דופן ולכן יש לאזן בהתאם.

אני מורה כדלקמן:

אני לא פוסק הוצאות לחובת התובע. הגם שהיה מקום לעשות כן ואולם, תנאי להגשתה של תביעה חדשה הוא תשלום הוצאות לב"כ הנתבעת בסך של 1,500 ₪ כולל מע"מ, ללא תשלום ההוצאות האמורות, לא ניתן להגיש תביעה חדשה.

בכפוף לאמור לעיל, נמחקת התביעה.

ניתן היום, י' אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: