אבו שרקי נ' אמוזיג

החלטה

1.ביום 19.1.10 התקיים דיון בו התייצב התובע, אך לא התייצב הנתבע. באותו דיון התברר משאילתת המסירות כי לא בוצעה מסירה כדין לנתבע, שכן אישור המסירה חזר בתוספת הערה "לא נדרש". באותו הדיון טען התובע "אני טוען כי כאשר מצוין 'לא נדרש', זה נחשב מסירה". מפנה לתקנות (עמ' 1 שורות 12 – 13 לפרוטוקול).

2.לאור דבריו הנ"ל של התובע ניתנה על ידי החלטה בסופה קבעתי כי אין המדובר במסירה כדין, ולפיכך אין מנוס מדחיית הדיון פעם נוספת, כאשר אפשרתי לתובע לבצע מסירה אישית בנוסף למסירה שתבוצע על ידי המזכירות.

3.לאור הדחיה כאמור נקבע דיון להיום. עיון בשאילתת המסירות מגלה כי גם הפעם לא ניתן היה לבצע מסירה, שכן אישור המסירה חזר בתוספת הערה "לא נדרש", "לא ידוע".

4.לשאלתי את התובע האם ביצע מסירה אישית לנתבע, הציג לי התובע אישור מסירה של הדואר (ת/1) ממנו לא ברור מי הוא עובד רשות הדואר שביצע את המסירה והאם אותו עובד רשות אכן וידא כי הנתבע מתגורר באותה הכתובת, ובכל מקרה נרשמו בו ההערות הבאות: פעמיים - "איש לא נמצא בבית", פעם אחת – "לא נדרש".

5.עם כל ההבנה שיש לי לתובע, הרי שאינני יכולה לקבל את המסירה האמורה (ת/1) ולראות בה מסירה כדין, שכן על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ג-1984 (תקנות 488, 489), שכן יש לדעת במדוייק מיהו השליח אשר ביצע את המסירה, והאם הוא פעל בשקידה ראויה וסבירה, לשם ביצוע המסירה. לא זו אף זו, ולמעלה מן הצורך יוער כי כלל לא ידוע האם הנתבע אכן מתגורר בכתובת זו, שכן התובע לא צירף כל אישור ממשרד הפנים בכדי שניתן יהיה ללמוד כי אכן הנתבע מתגורר בכתובת הנטענת.

6.לאור כל האמור, אינני מקבלת את אישור המסירה – ת/1 של התובע.

7.לפנים משורת הדין, דוחה את הדיון פעם נוספת ואחרונה. לאותו דיון שייקבע יבצע התובע מסירה אישית כדין לנתבע. במקרה שלא ניתן יהיה לאתר את הנתבע, וכתב התביעה לרבות מועד הדיון החדש יושארו ליד כתובת מגוריו, יהא על התובע להמציא תצהיר מוסר ערוך כדין חתום בידי עו"ד, כאשר אל התצהיר יצורף אישור משרד הפנים כי אכן במועד בו בוצעה המסירה התגורר הנתבע באותו מקום.

8.תשומת לב המזכירות כי לדיון הבא שייקבע יש לזמן אך ורק את התובע.

ניתנה והודעה היום ג' אב תש"ע, 14/07/2010 במעמד הנוכחים.

מלכה ספינזי, שופטת

הוקלד על ידי: הילה קכל