אבו שקארה נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

החלטה

זו בקשה להבאת ראיות חדשות בערעור, שלא הוצגו בפני בית המשפט קמא. מדובר בבקשה לרשות ערעור על החלטה לדחות בקשה לביטול פסק דין לפינוי נכס מוגן ברחוב הואדי 21א בחיפה. לטענת המבקש, הוא אינו מחזיק בנכס, אינו יורש של מי שהיו לו זכויות בנכס, ואין לו זיקה לנכס. מכאן מובן, שהמבקש לא יצא ניזוק מכך שנקבע שעליו לפנות את הנכס, אלא רק מהחיוב הכספי לשלם דמי שימוש ראויים עבור הנכס.

המבקש הגיש בפני בית המשפט קמא בקשה לביטול פסק הדין, בטענות שונות, שלא כללו את הטענה שהוא אינו יורש של הנכס ואין לו זיקה לנכס. יצויין, שהיותו של המבקש יורש או לא יורש אינה רלבנטית, משום שלפי חוק הגנת הדייר, עוברות הזכויות בפטירת הדייר לילדיו, ולא ליורשיו. בית המשפט קמא דחה את הבקשה לביטול פסק הדין, ועל כך מוגשת בקשת רשות ערעור זו, אלא שלבקשה בהליך הערעור צורפו מסמכים וראיות שלא היו בפני בית המשפט קמא, ועל כן היה צורך בהגשת בקשה להבאת ראיות חדשות בערעור.

בקשה להבאת ראיות חדשות בערעור תתקבל אם בעל הדין פעל בשקידה ראויה לאיתור הראיות קודם לדיון בבית המשפט, ולמרות זאת לא הצליח למצוא אותן לפני הדיון, וכי הראיה הכרחית ומהותית כדי למנוע עיוות דין. המבקש אינו חולק על כך שכל הראיות שהוא מבקש להביא עכשיו היו בידו עוד קודם הגשת הבקשה על ידו לבית המשפט קמא, אלא שלטענתו סמך על עורכת הדין שלו ועל אחיו שטיפלו בבקשה, ועורכת הדין לא הגישה את הראיות שהיו בידה. אין בית המשפט מחלק בין המבקש לעורכת דינו. מעשי עורכת דינו הם מעשיו, ואם סמך עליה, אין לו להלין אלא על עצמו, כאשר חתם בעצמו על תצהיר שלא כלל את הראיות ואת הטענה שאין לו כל זיקה לנכס. הראיות היו בידיו, ואין בידי המבקש כל נימוק המצדיק את אי הבאתם בפני בית המשפט בעת הגשת הבקשה לביטול פסק הדין. גם באשר לשאלת המהותיות של המסמכים, הרי מאחר שהם מוכיחים רק שהמבקש אינו יורש של אביו הדייר המוגן, ועל פי סעיף 23 לחוק הגנת הדייר זכות הדיירות עוברת לילדיו של הדייר ולא ליורשיו, שאת היותו יורש אינה מהותית לנושא הנדון בתיק. אפשר, שכעולה מהבקשה שהגישה באת כוחו הקודמת של המבקש, שציטטה את החוק, ידעה שהשאלה אם המבקש הוא יורש או לא אינה מהותית, והיתה זו בחירה מודעת שלה שלא להגיש ראיות שאינן מהותיות.

על פי כל האמור לעיל, אין הצדקה להבאה בהליך הערעור של ראיות שהיו בידי המבקש בעת הגשת בקשתו לביטול פסק הדין.

אני דוחה את הבקשה. המבקש ישלם למשיבה הוצאות ההליך בסך 2,360 ₪. המבקש יגיש עד יום 29.1.14 בקשה מתוקנת לרשות ערעור, שאינה מסתמכת על הראיות שלא הוגשו בפני בית המשפט קמא.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ד, 22 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.