אבו שנאר(אסיר) נ' שירות בתי הסוהר

החלטה

1.זוהי החלטה בבקשה לצו ביניים שהגיש המבקש בגדרי עתירה שהגיש לפי סעיף 25 לחוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א 2001.

2.על המבקש נגזר ביום 08/12/09 עונש מאסר בפועל בגין עבירה של שהייה בלתי חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית משפט השלום גזר על העותר עונש מאסר של שמונה וחצי חודשים, כאשר העותר אמור להשתחרר ממאסרו ביום 10/7/10.

3.וועדת השחרורים של גוש דרום (כב' השופט אבישי זבולון, יו"ר, מר אלי כרמי, ומר אלכסנר לוין – אנשי חינוך והגב' אתי פרי נציגת שב"ס) דחתה ביום 2/5/10 את בקשתו של המבקש לשחרור מוקדם, כאשר תקופת שני השלישים למאסרו של המבקש אמורה הייתה לפי חשבונו להסתיים ביום 15/4/10.

4.על אף שמדובר במבקש שהוא אסיר עבודה, סברה הוועדה כי אין לקבל את בקשתו לנוכח נסיבות העבירה , משום שהמבקש טען בכזב לפני השוטר שעצר אותו כי תעודת הזהות שלו אינה ברשותו וציין את שמו של אדם אחר כשמו. הוועדה הוסיפה לעצם עבירת הכניסה לישראל שלא כדין, שבה כבר הורשע המבקש בעבר יש בו סיכון בפני עצמו באשר גלום בה פוטנציאל של כניסת גורמים עויינים לישראל. לאור נתונים אלה סברה הוועדה כי לא ניתן לתת אמון במבקש.

5.המבקש הגיש ביום 6/5/10 עתירה לבית משפט זה ,אשר הוא כאמור, בסעיף 25 (ב) לחוק שחרור על תנאי ,"בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר" וזאת באשר המבקש מוחזק כאסיר עבודה בבית המעצר המחוזי במגרש הרוסים בירושלים.

6. במקביל הגיש המבקש "בקשה דחופה ביותר לצו ביניים" אשר בגדרה מתבקש בית המשפט להורות על שחרורו של המבקש עד לקיום הדיון בעתירה בפני מותב תלתא. המבקש נימק את בקשתו בכך שהמדובר בתקופת מאסר קצרה ומתעורר חשש שעד שהתקיים הדיון בעתירה לגופה יעבור חלק ניכר מתקופת השליש. המבקש גם מיקד את נימוקי הבקשה בסיכוייה הטובים לשיטתו לאור הכלל בידי וועדות השחרורים וכן ע"י בתי המשפט המחוזיים המבקרים את פעולתן, לפיו הוועדה אינה גוזרת בשנית את דינו של העותר לשחרור על תנאי ועצם נסיבות העבירה בה הורשע אינן יכולות לכשעצמן להוות נימוק לדחיית הבקשה.

7.הצדדים אינם חלוקים כי ברמה המושגית ניתן להגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשה למתן צו ביניים בגדרי עתירה לפי סעיף 25 לחוק שחרור על תנאי, וזאת בשל העובדה שסעיף 28 לחוק קובע כי עתירה כאמור תידון לפי הוראות חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים ותקנה 9 (ה) לתקנה 43 א לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים מאפשרות הגשת בקשה כזו אשר נידונה בפני דן יחיד. ראה לעניין זה רע"ב 6990/07 נדף נ' נציג שב"ס.

8.השאלה שיש לדון בה הינה האם ראוי בשלב כזה, שבו ההרכב המוסמך לדון בבקשה טרם אמר את דברו , לתת צו ביניים שמשמעו קבלת הסעד הסופי שלו עותר המבקש. ברגיל הכלל במתן צווי ביניים הינו, שלמעט מקרים חריגים אין לתת לעותר בגדרי הסעד הזמני את הסעד הסופי, שיש בו למעשה כדי לייתר את הדיון בעתירה. עם זאת אין המדובר "בכלל ברזל" שאין לסטות ממנו ובמסגרת כל בקשה לצו ביניים יש לשקול את סיכויי העתירה ואת מאזן הנוחות.

9.אין ספק שעניינו של המבקש אינו פשוט, מדובר באדם שהינו אסיר עבודה וככל שנמסר לבית המשפט, הוא מבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר ותוך כדי התנהגות טובה ואין מידע מודיעיני קונקרטי לגבי מסוכנותו. באי-כוחו המלומדים גם הציגו בפני בית המשפט אסופה של החלטות שלפיה גם אסירים שחזרו אל בין כותלי הכלא מספר פעמים, במצב דומה זכו לשחרור על תנאי והטענות לגבי המסוכנות הטבועה בעצם המעשים בהם הורשעו נדחתה כנימוק לשלילת השחרור.

10.בנוסף לכך אין ספק שמבחינת מאזן הנוחות ככל שחולף הזמן עד לדיון בעתירה ולנוכח תקופת השליש הקצרה ממילא נפגעת זכותו של המבקש לשחרור מוקדם. עם זאת סבורני שעל אף שקיימת סמכות עקרונית להיעתר לבקשה, טרם חלפה אותה נקודת זמן שבה ראוי כי תהיה התערבות של הערכאה הדנה בצו הביניים.

11.כפי שנמסר למותב זה, אמורה להתקבל בימים הקרובים החלטה לגבי קביעת העתירה ויש להניח כי העתירה תידון בפני הרכב בזמן הקרוב. לפיכך הבקשה בעיתויה הנוכחי נדחית.

12.עם זאת, ובמידה מסיבה כלשהי לא תקבע העתירה לדיון בזמן הקרוב יהיה המבקש רשאי לשוב ולבקש עיון מחודש בהחלטה.

13.יש להצר על כך שעד למועד זה - למעלה משבועיים לאחר הגשת העתירה טרם הגיע החומר הרלוונטי של וועדת השחרורים לידי הפרקליטות אשר נאלצה למעשה לטעון על סמך החומר שהמציאו באי-כוח המבקש ויש להניח כי הפרקליטות תעשה מאמץ מירבי כדי שהחומר יגיע לידיה בימים הקרובים ויתכן שעל סמך החומר ניתן יהיה להגיע להסכמות ללא צורך בדיון נוסף בבית המשפט.

14. המזכירות תעביר החלטה זו לידי כב' הנשיאה.

ניתנה והודעה היום י' סיון תש"ע, 23/05/2010 במעמד הנוכחים.

משה יועד הכהן, שופט

הוקלד על ידי: סיגל כהן