אבו רחמה נ' משרד הביטחון

החלטה

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 18.3.2013 (ת"א 29070-01-11, כב' השופטת מיכל שרביט, להלן: "ההחלטה") אשר קיבלה את בקשת המשיבה וחייבה את המבקש, תושב האזור, בהפקדת ערובה בסך 20,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבה, במסגרת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו מירי של כוחות הביטחון, עת השתתף בתהלוכת מחאה באזור כפר בילעין.

בכתב הגנתה טענה המשיבה, כי פעולת כוחות הביטחון חוסה תחת הגדרת "פעולה מלחמתית" המעניקה למדינה חסינות מפני תביעה מכוח סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים [אחריות המדינה), התשי"ב-1952, שכן "ענייננו בפעילות מלחמתית מן המעלה הראושנה כנגד הפגנה אלימה עוינת ומשוחלת רסן מן המדרגה הראשונה, במהלכה ניסו מתפרעים בכסות של "הפגנה" לפגוע בכוחות צה"ל, בגדר הביטחונית ובבטחונה של מדינת ישראל". בנסיבות אלה, נוכח ההלכה הנוהגת, ביקשה להורות למבקש להפקיד ערובה להוצאות בשיעור שלא יפחת מסך של 20,000 ₪.

בבית משפט קמא טען המבקש, כי יש לדחות את הבקשה שכן סיכויי התביעה גבוהים מאוד והוסיף וטען למצבו הכלכלי הקשה. בבקשה שלפניי חוזר המבקש על טענותיו ומפנה להחלטות שניתנו בהליכים דומים בבית משפט השלום שעל פי הן הוטלה ערובה בסכומים נמוכים יותר ולחלופין, טוען כי מן הראוי היה לדחות את ההכרעה בעניין הערובה עד לאחר הגשת הראיות בתובענה.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובחנתי את טענות המבקש בהליך שלפניי וטענות הצדדים בבקשה שהוגשה בבית משפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה, בכפוף לאמור להלן, שאין היא מצריכה תשובה ודינה להידחות.

בית משפט קמא בחן את הכללים שהתוו בפסיקה לעניין זה ויישם את הנתונים הרלוונטיים ונסיבותיו הייחודיות של המבקש ומצא כי באיזון הכולל, נוטה הכף לטובת חיוב המבקש בהפקדת ערובה. המבקש תושב האזור ומתגורר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל ובנסיבות אלה, על פי הפסיקה, קיימת נטייה לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות המשיבה (רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865, 869 (2004). בית המשפט בחן קיומם של שיקולים רלוונטיים נוספים מלבד מקום מגוריו של המבקש, לרבות סיכויי התביעה ומצבו הכלכלי (רע"א 2310/10 אבו קבע נ' מדינת ישראל פיסקה 6 (פורסם בנבו, 27.6.2010)), נוכח התשתית העובדתית החסרה שהונחה לפניו, תוך מתן משקל לזכות הגישה לערכאות של המבקש (רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (פורסם בנבו, 28.5.2012)). הלכה היא, כי אם התובע הזר אינו מצליח להצביע על נכסים בישראל קיים צידוק לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650 (1990)). בחינת השיקולים הנזכרים לעיל והחלים על נסיבות המקרה שלפנינו, ובכלל זה זכות הגישה לערכאות; סיכויי ההליך ומורכבותו; מידת תום הלב בנקיטתו; שיהוי בהגשת התובענה; מקום מגוריו ומצבו הכלכלי של המבקש (רע"א 1007/08 עזבון המנוח עלי ג'אליה נ' מדינת ישראל פיסקה 5 (פורסם בנבו, 31.1.2010)), בשים לב לטענת ההגנה המקדמית כי מוקנית למשיבה חסינות (לדיון בסוגיית החסינות, ראו: ע"א 1459/11 עזבון המנוח מוחמד (נביל) נאפע חרדאן ז"ל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.6.2013)) ומבלי לקבוע מסמרות בדבר סיכויי התביעה, מובילה למסקנה כי בדין הורה בית משפט קמא על הפקדת ערובה.

יחד עם זאת, בשים לב להחלטת כב' השופט יעקובי מיום 5.11.2012 ובהתחשב בסכום ערובה שנקבע בהליכים דומים בערכה הדיונית ולנוכח מצבו הכלכלי של המבקש, שאינו בין המשופרים, הנני סבור כי יש מקום, לכאורה, להפחית משיעור הערובה שנקבע ולהעמידו, בנסיבות העניין, על סך של 15,000 ₪.

לפיכך, בכפוף לעמדת המשיבה בעניין שיעור הערובה ועד ליום 14.7.2013, תתקבל הבקשה באופן חלקי, כאמור לעיל וסכום הערובה יעמוד על סך של 15,000 ₪. הערובה תופקד עד ליום 1.9.2013, שאם לא כן תידחה התביעה.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ג, 01 יולי 2013, בהעדר הצדדים.