בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת
|
4056-12-10
20/12/2010
|
בפני השופט:
עדי במביליה – אינשטיין
|
- נגד - |
התובע:
גאדאללה אבו ראס
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
החלטה |
נוכחים:
מטעם המבקש: אין הופעה, ע"י ב"כ עו"ד חאלד אבו אחמד בהעברה מעו"ד מוסטפא אבו אחמד
מטעם המשיבה: עו"ד עלי כעביה
החלטה
בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה בתאריך 6/12/10 למשך 30 יום.
על פי כתב האישום, בתאריך 4/12/10 נהג המבקש ברכב בהיותו שיכור. בבדיקת ינשוף נמצאו 575 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.
ב"כ המבקש חולק על קיומן של ראיות לכאורה. לדבריו, לא צוינו נסיבות המקרה, צורף מזכר מהשוטר שחאדה שאיננו נושא תאריך וצורף לתיק החקירה רק ביום 19/12/10 שכן נרשם באותו יום לראשונה. השעות המצוינות באותו מזכר סותרות את לוח הזמנים העולה משאר המסמכים בתיק החקירה, אשר נערכו סמוך לאירוע. לדברי ב"כ המבקש הרכב הוחזר ע"י הקצין. לעניין המסוכנות טוען ב"כ המבקש כי כל הרשעותיו הקודמות של המבקש הנן מסוג ברירת קנס ובכך יש כדי להעיד שמדובר במעידה חד פעמית.
ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה, מפנה לחומר החקירה ובעיקר לדו"ח המאפיינים ולמזכר שנרשם ביום 19/12/10, מזיכרונו של השוטר, ולכן צורף רק באותו יום לתיק החקירה. ב"כ המשיבה הפנה לעברו התעבורתי של המבקש ולחומרת העבירה המצביעים על מסוכנות.
לאחר עיון בתיק החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום:
עיכובו של המבקש נבע מן החשד כי שוחח בפלאפון במהלך נסיעה. עם עיכובו בוצעה בדיקת "ינשוף", אשר ה צביעה על 575 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.
המבקש הצהיר באמרותיו בתיק החקירה כי שתה כוסית ויסקי שעה לפני העיכוב.
דו"ח המאפיינים מחזק את ממצאי בדיקת ה"ינשוף": ריח האלכוהול מפיו של המבקש היה חזק מאד, במבחן העמידה התנדנד המבקש, במבחן ההליכה על הקו לא הצמיד עקב לאגודל והתרשמות השוטר היתה כי המבקש נתון תחת השפעת אלכוהול "בינונית".
ב"כ המבקש הפנה לאי תיעוד נסיבות האירוע, אולם במסגרת הדו"חות והמזכרים המצויים בתיק החקירה, מפורטות נסיבות ביצוע הבדיקות ותוצאותיהן. די בכך בשלב דיוני זה כדי למלא אחר דרישת קיומן של "ראיות לכאורה".
המבקש סירב לחתום על כל הדו"חות בתיק החקירה.
הנה כי כן, קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש במיוחס לו בכתב האישום.
נהיגה בשכרות הנה עבירה חמורה ביותר, המהווה סיכון ממשי לשלומם של המשתמשים בדרך ובגינה נגרמות תאונות דרכים רבות, חלקן קטלניות. ביצוע עבירה זו מעיד בפני עצמו על הסכנה הנשקפת ממבצע העבירה.
למבקש רישיון נהיגה משנת 2004 ולחובתו 17 הרשעות קודמות בתעבורה. האחרונות משנת 2010. עברו של המבקש מחזק את מסוכנותו לציבור המשתמשים בדרך.
לאור חומרת העבירה המיוחסת למבקש ועברו התעבורתי, שוכנעתי כי יש בהמשך נהיגתו משום סכנה לציבור.
אשר על כן, הבקשה נדחית.