אבו קרט נ' בנק לאומי טבריה 10970

פסק דין

בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת ש. פומרנץ מיום 23.2.11 שניתנה במסגרת תיק 34617-03-10 ואשר דחתה את בקשת הרשות להגן שהגיש שם המערער.

העובדות הרלבנטיות בתמצית:

כנגד המערער והוריו הוגשה תביעה כספית במסגרת התיק נשוא הערעור,המערער נתבע שם בגין ערבותו להלוואה בסך 80,000 ₪ שנטלה אימו מהמשיב.

כתב הערבות נחתם ביום 4.3.08.

ביום 16.2.09 נטלה אימו של המערער הלוואה נוספת על סך 111,700 שהוכנסה לחשבונה.

הוריו של המבקש לא התגוננו בפני התביעה הכספית נשוא תיק זה ולכאורה חובם הפך לחלוט.

העובדות לעיל אינן במחלוקת.

טענות המערער:

המערער טוען כי הוא ערב רק להלוואה ע"ס 80,000 ₪ ברם הלוואה זו נפרעה במלואה באמצעות ההלוואה מיום 16.2.09 ולכן ערבותו פקעה ואין לחייבו בדבר.

המערער מפנה לתדפיס חשבון בנק מיום 1.6.09 על פיו הוזרמו כספים לחשבון ההלוואה לה ערב ואף ניתן היה לראות כי לאחר שהוזרמו כספי ההלוואה כאמור אף פסקו החיובים החודשיים בגין החזרי ההלוואה-מה שמעיד שהיא נפרעה במלואה.

המערער מפנה גם למסמך הבנק מיום 6.1.11 ממנו עולה לטענתו שההלוואה נפרעה.

המערער מעלה גם טענות ביחס להסברים וגילוי נאות לפני חתימתו כערב וגם ביחס לקבלת הודעות כערב לאחר שניתנה ההלוואה ובהתאם לכללי הבנקאות,ראוי לציין כבר עתה שמדובר בטענות כלליות שעיקרן חזרה על פסיקה ודין מוכרים אבל ללא שום עיגון ופירוט עובדתיים ספציפיים.

טענות המשיב:

המשיב מפנה לפרוטוקול חקירת המבקש ולטיעונים שעלו במסגרת הדיון בבר"ל וטוען כי בבסיס הגנת המערער עומדת טענת הודאה והדחה קרי על המערער להראות שההלוואה לה ערב אכן נפרעה.

המשיב טוען כי לחשבון ההלוואה לה ערב המערער לא נכנסו תקבולים שיש בהם לפרוע את ההלוואה,הרי גם המערער טען במסגרת הדיון בבר"ל שהוא הסתמך על מידע שמסרו לו הוריו בדבר פירעון ההלוואה וכי לו לא היה ואין מידע אישי על הנעשה בחשבונם ולכן איננו יכול להעיד על פירעון בפועל.

המשיב מפנה לכך כי מהפן העובדתי ומהפן המשפטי אין בחיוב חשבון העו"ש בתשלומי ההחזר כדי לפרוע את ההלוואה אם החיובים אינם משולמים ואינם מקוימים והחשבון מצוי ביתרת חובה.

חיוב חשבון העו"ש מחד והזרמת ההלוואה מיום 16.2.09 אינם,לטענת המשיב,פירעון בפועל של ההלוואה שכן הורי המערער לא הזרימו כספים לחשבון,לא כיסו את יתרת החובה וההלוואה המאוחרת ואין חולק כי בין הצדדים אין הסכם הרואה בחיוב חשבון העו"ש כשלעצמו כחיוב המסלק בפועל את חיובי ההלוואה.

אשר לטענות בדבר אי מתן הודעות לערב,המשיב מפנה לכך שהמערער הודה בחקירתו כי לא עדכן את כתובתו אצלו ואפילו לא חשב שצריך לעדכן את המשיב ולכן איננו יכול היום לטעון כנגד אי קבלת ההודעות.

דיון: