ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
32147-09-12
09/06/2013
|
בפני השופט:
אילן סופר
|
- נגד - |
התובע:
1. רשיד אבו צולב 2. () 3. יאסרה אבו צולב ()
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
פסק-דין |
פסק דין
1.התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבע בשל אי תשלום גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 6/11 עד 12/11.
2.ביום 8.4.13 הודיע הנתבע כי לאחר התייעצות מחודשת בתיק, חזר בו מן הדחייה ביחס לתקופה שבין 8/11 ל-12/11. בתאריך 6.5.13 הודיע הנתבע כי לאחר בדיקה מחודשת הוחלט לאשר לתובעים מענק לימודים לשנת 2012.
3.הדיון שלפנינו מתמקד איפוא בדחיית התביעה לחודשים 6/11 ו-7/11 אשר בהם לא שולמה גמלת הבטחת הכנסה מאחר והתובעת לא התייצבה כנדרש בשרות התעסוקה בחודשים אלו.
4.התובעים טוענים, כי הם זכאים לגמלה עבור החודשים יוני ויולי 2011 מכל אחת מהסיבות הבאות:
א.התובע זכאי לגמלה עבור עצמו ועבור הילדים ללא קשר לאשתו.
ב. יציאה קצרה לקיום המצווה עלייה לרגל למכה הינה כזו אשר הנתבע נוהג
לשלם את הגמלה עבור התקופה בה היא חלה.
ג.יציאה קצרה לחו"ל אינה נמצאת בתחום של מניעת תשלום הגמלה וממילא
מדובר ביציאה לחו"ל שאינה פוגעת בזכאות לגמלה.
5.אשר לדעתנו, על מנת שנבחן את זכאותו של התובע בנפרד מזכאות התובעת עליהם לקיים את האמור בתקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב- 1982:
"זכאותו לגמלה של כל אחד מבני הזוג לא תהיה מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2 לחוק, כאמור בסעיף 4(א) לחוק, כל עוד מתקיימים אחד מאלה:
(1) אחד מבני הזוג נמצא במעצר או במאסר 30 ימים רצופים לפחות, או שהוא נמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט, שדן אותו למאסר של שלושה חודשים לפחות;
(2) בני הזוג חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת, בן הזוג האחד אינו מכלכל את בן זוגו בתקופה של 30 ימים רצופים לפחות, ומתקיים אחד מאלה:
(א) בן הזוג הגיש לבית המשפט או לבית הדין תביעה למזונות, ופעל בסבירות כדי לאפשר לבית משפט או לבית הדין לפסוק בתובענה וכל עוד לא נפסקו מזונות;
(ב) אחד מבני הזוג מקבל קצבת נכות לפי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי, ואין לו הכנסה אחרת;
(3) הם חיים בנפרד שלא תחת קורת גג אחת 12 חודשים רצופים לפחות;"
6.בנסיבות אלה, לא מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 7 הנ"ל לפיהם ניתן לבחון את זכאות התובע בנפרד מזכאות אשתו ועל כן נשללה כדין הזכאות כאשר התובעת לא התייצבה לעבודה בלשכת שרות התעסוקה באופן מלא בחודשים יוני ויולי 2011 וזאת בהתאם לסעיף 2 (א)(2) לחוק הבטחת הכנסה תשמ"א – 1980.
7.אשר לטענת התובע, לפיה יציאתה של אשתו למכה מהווה קיום מצווה אשר מצדיקה את העדרותה מן הארץ, ההלכה בעניין זה היא כי עליה לרגל לצורך החאג' למכה פעם אחת בחיים, לא תשלול זכאות לגמלה להבטחתה הכנסה. יציאה לחאג' פרושה יציאה במהלך עיד אלאדחה. יציאות אחרות כפי שהתובעת עשתה כן, בזמנים אחרים במהלך השנה, ישללו את הזכאות (עבל (ארצי) 1357/04 אבו מחארב סאלם – המוסד לביטוח לאומי ושרות התעסוקה (4.5.06)).
8.אשר על כן, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.