אבו פריח נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 6.1.13, אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 64% החל מיום 1.6.12 (להלן - "הוועדה").

רקע עובדתי

1.המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בגין פגיעה מיום 29.9.10, אשר הוכרה כתאונת עבודה.

2.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 27.4.11 לדון בעניינו של המערער קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 100% לתקופה שמיום 30.12.10 ועד ליום 31.12.10 ו-35% לתקופה שמיום 1.1.11 ועד ליום 31.10.11.

3.המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון. ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה ביום 13.6.11 לדון בעניינו של המערער, קיבלה את הערר וקבעה למערער נכויות זמניות כדלקמן:

נכות בשיעור 100% לתקופה שמיום 30.12.10 ועד ליום 31.12.10.

נכות בשיעור 50% לתקופה שמיום 1.1.11 ועד ליום 31.3.11.

נכות בשיעור 35% לתקופה שמיום 1.4.11 ועד ליום 31.10.11.

עוד קבעה הוועדה כי היא "עיינה בתיקו הרפואי (של התובע - י.א.ש) וכן עיינה בתביעה לנכות מעבודה ודמי הפגיעה ולא מצאה אזכור לבעיות גב או ברך שמאל פרט לרישום חד פעמי ב- 11/2010 על כאבים בברך שמאל ללא נוזל וללא ממצא וללא המשך טיפול. אי לכך, הוועדה לא מוצאת קשר סיבתי בין תלונותיו בגין הגב וברך שמאל לבין התאונה הנדונה".

4.לקראת תום תקופת הנכויות הזמניות (ביום 29.11.11) התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון לדון בעניינו של המערער. הוועדה קבעה כי מצבו של המערער עדיין זמני והעניקה לו נכות זמנית בשיעור 35% לתקופה שמיום 1.11.11 ועד ליום 31.5.12.

5.לקראת תום תקופת הנכות הזמנית הנוספת, התכנסה שוב ועדה רפואית מדרג ראשון לדון בעניינו של המערער. הוועדה, אשר התכנסה בשלושה מועדים שונים (ביום 27.6.12, ביום 19.9.12 וביום 13.11.12), קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 73% החל מיום 1.6.12, לפי הפירוט כדלקמן:

20% נכות לפי סעיף ליקוי 49(2)(ו) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן - "התקנות").

10% נכות לפי סעיף ליקוי 48(3)(א) לתקנות.

10% נכות לפי סעיף ליקוי 48(2)(ז)(I) לתקנות.

20% נכות לפי סעיף ליקוי 75(1)(ג) לתקנות.

6.על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 13.11.12 הגיש המשיב ערר לוועדה רפואית לעררים.

7.הוועדה הרפואית לעררים אשר התכנסה לדון בערר המשיב ביום 6.1.13 קיבלה את ערר המשיב והפחיתה את אחוזי הנכות אשר נקבעו לפי סעיף ליקוי 48(2)(ז)(I) לתקנות בגין הנזק במיניסקוס בברך שמאל.

על החלטה זו הוגש הערעור דנן.

טענות הצדדים