תא"מ
בית משפט השלום באר שבע
|
56389-03-11
19/12/2011
|
בפני השופט:
יניב בוקר
|
- נגד - |
התובע:
עליאן אבו עראר
|
הנתבע:
מוחמד אבו עראר
|
|
החלטה
בפני בקשתו של המבקש כי תושב לו האגרה ששילם בתיק זה.
תיק זה נמחק מחמת חוסר מעש בהחלטתי מיום 17/4/2011, וזאת לאחר שהמבקש לא הגיש את כתב התביעה בחלוף 7 הימים שבהם הותר לו לעשות כן, לאחר הגשת בקשה לסעד זמני בטרם הגשתה של תביעה.
ב"כ המבקש טען כי בית המשפט מוסמך להשיב למבקש את האגרה מכוח תקנה 6 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007.
נבחן את נוסחה של התקנה:
"אגרה בתביעה לסכום קצוב
6. (א) בתביעה כאמור בפרטים 1, 8 או 22 לתוספת, תשולם אגרה בשני שיעורים:
(1) המחצית הראשונה - בעת הבאת ההליך;
(2) המחצית השניה - עד עשרים ימים לפני התאריך שנקבע לדיון לראשונה בהליך; המחצית השניה תשולם בתוספת הפרשי הצמדה, לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הבאת ההליך עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום מחציתה השניה של האגרה.
(ב) הסתיים הליך לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה, ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרט 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ויתרת האגרה ששולמה תוחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17:
(1) ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;
(2) ההליך הסתיים בפשרה;
(3) הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;
(4) הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור.
(ג) בעל דין יהיה פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), אם -
(1) ניתן בהליך פסק דין בהעדר הגנה או שההליך הובא בסדר דין מקוצר ולא ניתנה בו רשות להתגונן;
(2) ההליך בוטל, נמחק, נדחה או נסתיים בפשרה או באופן אחר, לפני שהוחל הדיון בו, כאשר לא חלה בענין תקנת משנה (ב).
(ד) הסתיים הליך בגישור או הועבר להכרעה בבוררות, ולא חלה בעניין תקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט להורות כי ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרטים 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ותוחזר יתרת האגרה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17.". (ההדגשות שלי – י.ב.).
עינינו הרואות כי על פי תקנת משנה (ב) זכאי המבקש להחזר אגרה (בניכוי סכום מסויים), אם ההליך נמחק על ידי מגישו, או הסתיים בפשרה או בבוררות או בגישור.
אין זה המצב שלפנינו, ההליך לא נמחק על ידי מגישו אלא על ידי בית המשפט, מחמת חוסר מעש.