אבו עאיש נ' מדינת ישראל

החלטה

1.זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול החלטת הקצין על איסור השימוש ברכבו כפי שניתנה ביום 19.7.11.

לטענת המבקש בבקשתו, הרכב הינו בבעלותו והוא שהה בחו"ל בין התאריכים 4.7.11 עד ל – 19.7.11 – מועד ביצוע העבירה.

2.אחיינו של המבקש – סיאף אבו עאיש, הוא זה שנתפס נוהג ברכב כאשר הוא מסיע שלושה נוסעים ללא מלווה בהיותו נהג חדש.

3.לטענת המבקש הוא לא ידע כלל על השימוש האסור של הנהג ברכב וכאשר חזר לביתו מחו"ל נודע לו על האירוע, ואולם המשיבה לא טרחה לערוך למבקש בהיותו בעל הרכב, שימוע.

המבקש נדרש לחתום על טופס הודעת איסור השימוש אך סירב לעשות זאת ללא מסירת גירסתו.

לטענת המבקש מדובר בנהג (הוא עצמו) אשר לו רישיון נהיגה משנת 1999, עברו התעבורתי אינו מכביד ואין מקום להורות על איסור השימוש ברכב.

עוד טען המבקש כי מדובר ברכב יחיד במשפחה והרכב חשוב לצורכי המשפחה ולניידות.

עוד נטען כי מדובר בענישה חמורה במקביל לענישתו של הנהג עצמו.

4.לטענת המשיבה סירב המבקש לחתום על טופס השימוע.

עוד נטען כי המבקש לא נכח בדיון על אף שב"כ המשיבה ביקשה לחקור את המבקש אודות תצהירו.

טענה נוספת מפי ב"כ המשיבה הינה לעניין שהותו של המבקש בארץ באותו מועד, ולפיכך הגישה פלט ממשטרת הגבולות ולפיו לכאורה לא שהה המבקש בחו"ל באותה עת, בנסיבות אלה ביקש ב"כ המבקש להציג צילום דרכונו ואכן זה הוגש לבית המשפט.

עוד טענה ב"כ המשיבה כי לא ברור האם הגיש המבקש תלונה במשטרה על שימוש ברכב ללא רשות ולא ברור כיצד שמר המבקש על מפתחות רכבו בעת ששהה בחו"ל.

הכרעה

5.ראשית יצויין כבר כעת כי מצילום דרכונו של המבקש עולה כי אכן נרשמה כניסתו לארץ ביום 19.7.11.

טענתו העיקרית של המבקש הינה כי לא נערך לו שימוע כדין.

עיון בסעיף 57 א . (2) לפקודת התעבורה מעלה כי הוראת סעיף 47 (ג), (ד) ו – (ו) לפקודת התעבורה הרלוונטי לפסילה מינהלית של רישיון נהיגה, תחול גם בעניין מתן החלטה על איסור מינהלי על שימוש ברכב.

בהתאם לסעיף 57 א (2) לפקודת התעבורה, משהיה לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בחלק א' לתוספת השביעית, רשאי לדרוש מהנהג להלוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב.

בהתאם לסעיף 47 (ג) לפקודת התעבורה, משניטל מנהג רישיון הנהיגה, ובהתאם רישיון הרכב, יתן השוטר לנהג אישור על נטילת הרישיון וזימון להופיע בתוך שלושה ימים במועד שיקבע, בפני קצין משטרה, לצורך החלטה בדבר פסילת רישיון הנהיגה שלו, או רישיון הרכב בהתאמה.

אם כן, המוזמן לשימוע הינו נהג הרכב שביצע את העבירה.