עמ"ת
בית המשפט המחוזי נצרת
|
2371-04-11
14/04/2011
|
בפני השופט:
יצחק כהן
|
- נגד - |
התובע:
נאזם אבו סלים
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
החלטה |
העורר
נאזם אבו סלים
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
נוכחים: בשם העורר: עו"ד ראפי מסאלחה
בשם המשיבה: עו"ד אריאל כהן
העורר בעצמו
החלטה
1.בפני הודעת ערר נשוא החלטת בית משפט השלום (כב' השופטת שטרית) מיום 23/3/11 לפיה נדחתה בקשת העורר לעיון מחדש בהחלטה לפיה שוחרר המבקש בתנאים ובהגבלות ותוך הידוק תנאים כפי החלטת כב' השופט אטרש מיום 25/11/10 ולאפשר חזרתו לביתו בנצרת ויציאתו לעבודה.
2.יצוין כי ההחלטה הינה מיום 23/3/11, הודעת הערר הוגשה ביום 3/4/11 ונקבעה להיום, לבקשת הצדדים.
העורר נעצר ביום 6/10/10 ושוחרר בהגבלות ביום 22/11/10.
3.כעולה מכתב האישום מייחסת המאשימה לנאשם עבירות חמורות של הסתה לאלימות וטרור בניגוד לס' 144 ד' 2 לחוק העונשין ה'תשל"ז – 1977 ותמיכה בארגון טרור, עבירה בניגוד לס' 4 (ב) (ז) לפקודה למניעת טרור ה'תש"ח – 1948.
כתב האישום המפורט מייחס לעורר עבירות חמורות ובתמצית אציין כי הנאשם משמש כאימאם במסגד שיהאב בעיר נצרת ועל פי המיוחס לו יסד גוף בשם "אנצאראללה" במטרה להפיץ את משנתו אשר על פי המיוחס לנאשם הינה בגדר הסתה לאלימות וטרור ותמיכה בארגון טרור, כך גם כך, יסד הנאשם אתר אינטרנט להפצת המשנה המיוחסת לו, הזדהה במשנתו לאל – קעאידה המהווה ארגון טרור ולג'יהאד העולמי, פרסם פרסומים נשוא האמור, הטיף במסגרת זו, כתוצאה מקריאותיו, כך על פי כתב האישום, אחרים, מתפללים במסגד, חברו במסגרת אידיאולוגיה מוסלמית קיצונית לפגיעה במי שאינם בני דת האיסלאם לרבות מעשי רצח וחטיפה.
קריאות הנאשם ופרסומיו כללו גם גילויי דעת של ארגון הטרור אל – קעאידה, הנאשם קרא בדרשה דברי הסתה חריפים כנגד היהודים ואויבי האיסאלם (ביום 7/3/08), מדובר בדברים חמורים ופוגעניים, כך גם קריאות עובר לביקור האפיפיור בנצרת בחודש מאי 2009 כאשר בדבריו, במסגרת הדרשה, ציין הכרזת מלחמה ציונית – צלבנית על האומה ועדת המאמינים.
מדובר בפרסומים בוטים וקשים המיוחסים לנאשם כפי שפורטו כאן בתמצית והמפורטים בהרחבה בכתב האישום.
4.כאמור, בית משפט השלום בפניו הונחה בקשת המשיבה למעצר הנאשם עד תום ההליכים נגדו, ראה לשחרר את הנאשם ובתנאים מגבילים.
בית משפט השלום בהחלטתו מיום 22/11/10, קבע כי קיימות ראיות לכאוריות למיוחס לנאשם, טיבם ומהותם של המעשים מקיימים עילות מעצר אך עם זאת ראה לציין כי ניתן לאיין את מסוכנות העורר בחלופת מעצר ראויה לאמור, מעצר בית בבית גיסו ביפיע בפיקוח, איסור לצאת מהבית ולהיוותר בגפו, איסור ליצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה ולגישה לכלי תקשורת, אינטרנט וכו'.
המשיבה ערערה על החלטה זו וביום 25/11/10 (כב' השופט אטרש) ובהסכמה חלקית, קבע כי בנוסף לתנאים לעיל, יאסר על העורר ביצועם של פרסומים נוספים ומפגש עם פעילים ויוגבל במספר המבקרים עד 5 מבקרים בכל פעם.
(הערר על החלטה זו נדחה (כב' השופטת מוניץ) כאשר העורר מקבל את המלצת בית המשפט ושומר לעצמו את הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר תוך 30 יום).