אבו סלאח נ' אקסרא ליסינג בע"מ

החלטה

בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה אני סבורה כי אין הבקשה מצריכה תשובה ודינה להדחות.

הבקשה מתייחסת להחלטת כב' השופט אחסאן כנעאן בתיק ת.א. 19458-02-14 מיום 16.2.2014.

מדובר בהחלטה שניתנה בבקשה למתן סעד זמני שיורה על עיכוב הליכי כינוס נכסים במסגרת תיק הוצאה לפועל 02-07726-14-5 בכל הקשור לרכב מס' רישוי 32-772-66, טנדר מיצובישי שנת 2008 (להלן: "הנכס").

הרכב נרכש על ידי המבקש במימון המשיבה ונחתם בנוגע למימון זה הסכם על פיו שועבד ומושכן הרכב לטובת הבטחת החזר ההלוואה.

המבקש שבפני הגיש בבית המשפט קמא תביעה למתן פסק דין הצהרתי ובמסגרתה עתר למתן סעד זמני ובקשתו נדחתה בהחלטה נשוא הבקשה דנן.

בהחלטתו מיום 16.2.2014 קבע בית המשפט קמא כי:

Iהמבקש דנן הודה כי קיימת יתרת חוב למשיבה בגין ההלוואה ואולם טען כי חלק מיתרת החוב שולמה במזומן לאדם בשם מר גלאל חטיב ממגרש רכבים אוטו גיל מכפר כנא לטענת המבקש בהסכמת המשיבה.

IIבניגוד להסכם ההלוואה בוצעה בנוגע לרכב עסקת החלפה אותה ביצע המבקש עם צד ג' ובמסגרתה נמסר הרכב לצד ג', ובחזקתו נתפס, והמבקש דנן קיבל רכב אחר.

IIIעל זכויות המבקש ברכב הוטלו עיקולים, דבר המזכה המשיבה לנקוט בהליכי מימוש משכון על פי הסכם ההלוואה.

בבקשה שבפניי מודה המבקש כי אכן בוצעה בנוגע לרכב עסקת חליפין ואין מחלוקת כי מדובר בהפרת תנאי הסכם ההלוואה. טענת המבקש הינה כי העסקה בוטלה וההפרה תוקנה.

עוד טוען המבקש כי במועד נקיטת הליכי ההוצאה לפועל לא היה חוב בגין ההלוואה אם כי במועד מתן ההחלטה נשוא הבקשה אכן נותרה יתרת חוב אותה מוכן המבקש לשלם כעת.

עוד מודה המבקש כי אכן הוטל עיקול על זכויותיו ברכב ואולם הוא הגיע להסדר חובו בגינו הוטל העיקול ועיקול זה יבוטל.

מן האמור לעיל עולה כי המבקש שבפני מודה בקיומן של הפרות המזכות המשיבה על פי הסכם ההלוואה לנקוט בהליך אותו נקטה ובגינו הוגשה תביעה ועתירה לסעד זמני לבית המשפט קמא.

עוד עולה כי בשלב זה הפרות אלו נותרו בעינן וקיימת רק הבהרה מצד המבקש כי הוא נכון להסירן.

במצב עניינים זה אני סבורה כי החלטת בית המשפט קמא סבירה ונכונה ואין מקום להתערב בה.

מדובר בהחלטה מנומקת אשר מבהירה באופן נכון מדוע לא היה המבקש זכאי לסעד הזמני אותו ביקש ובפועל מחדלי המבקש אשר בעטין נדחתה בקשת המבקש בבית המשפט קמא לא תוקנו גם במהלך הגשת בקשה זו.

לאור האמור לעיל, בהתחשב בעובדה כי החלטת בית המשפט קמא סבירה וניתנה במסגרת שיקול הדעת השמור לערכאה הדיונית אין מקום להתערב בשיקול דעת זה.

לאור האמור לעיל אני דוחה הבקשה. מאחר ולא נדרשה תשובה אין צו להוצאות.

לאור התוצאה אני מורה על דחיית כל הבקשות הזמניות שהוגשו במסגרת הליך זה.