אבו מוך נ' גבארה ואח'

פסק דין

התביעה היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, לטענתו, בתאונת דרכים.

לטענת התובע, הוא נסע ברחוב הראשי באזור התעשייה בטייבה. רכב הנתבע נסע לפניו, סטה לימין וירד לשולי הכביש ופתאום החל באופן פתאומי לבצע "פרסה".

כתוצאה מכך, וכתוצאה מהעובדה שרכב התובע לא יכול היה כבר לבלום באופן מלא, פגע רכב התובע ברכב הנתבע ונגרמו לו נזקים. לטענת התובע מוטלת האחריות לתאונה על הנתבע.

הנתבע מכחיש, וטוען כי בזמן התאונה נסע אמנם לפני רכב התובע, אך האט ואותת כשהתכוון לפנות שמאלה. רכב התובע עקף אותו משמאל וכתוצאה מכך ארעה התאונה. לפיכך טוען הנתבע כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע.

בדיון מיום 13/2/11 נשמעו העדויות של שני הנהגים וכן עדותו של עד שהביא התובע, מר סאאד וותד.

לאחר ששמעתי את העדים אני סבורה כי האחריות לתאונה מוטלת על שני הצדדים.

אני מקבלת את גירסת התובע, לפיה סטה רכב הנתבע לשולי הכביש ואח"כ, החל בפניה שמאלה ואולם, גם בנסיבות כאלה אין התובע פטור מלנהוג במשנה זהירות. התובע ציין כי נסע אחרי רכב הנתבע וכאשר ראה כי רכב הנתבע מאט ומתחיל לרדת מן הכביש לשולי הכביש, היה עליו לנקוט משנה זהירות ולהאט עד שיתברר לו מה בכוונת רכב הנתבע לעשות. לפיכך, מוטלת האחריות לתאונה על שני הצדדים באופן שאחריות הנתבע לתאונה 70% ואחריות התובע לתאונה היא 30%.

מאחר ששני הצדדים אחראים לתאונה, אינני פוסקת פיצוי בגין סעיף 16 ג' לתביעה.

הנתבע ישלם לכן לתובע 70% מהסכום שבסעיף 16 א' + ב' לתביעה – 4,958 ₪, ובנוסף את אגרת התביעה ועל כל אלה שכ"ט עו"ד לתובע בסכום של 2,500 ₪.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' אדר ב תשע"א, 08 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.