אבו כתף נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 30/5/12 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו הצמיתה של המערער היא בשיעור 10%, בגין שחיקה ניוונית פוסט טראומטית בקרסול ימין, לפי פריט ליקוי 35(1)(ב) לסעיפי הליקוי שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. בנוסף, הופעלה תקנה 15 ברבע, כך שנקבעה למערער נכות בשיעור 12.5% מיום 1/10/11 ("ההחלטה").

2.טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא דנה בפגיעה בכתף. נטען כי המערער התלונן בפני הוועדה על פגיעה בכתף ואף עלה טענותיו בעניין זה בערר שהגיש על החלטת הוועדה מדרג ראשון.

3.בדיון שהתקיים בפני ביום 28/2/13, לא נשמעה תשובת המשיב לערעור כיון שתיקו של המערער במלואו לא היה בפניו. בהתאם להחלטתי שניתנה בתום הדיון, התבקש המשיב לסכם טענותיו בכתב, עד ליום 14/3/13. לבקשת המשיב, הוארך המועד להגשת עמדתו עד יום 14/4/13 (החלטה מיום 17/3/13). חרף האמור, עד היום לא הוגשה עמדת המשיב ואף לא הוגשה כל בקשה להארכת המועד להגשת תשובתו לערעור. בנסיבות אלה, מצאתי שיש מקום לקבל את הערעור ולחייב את המשיב בהוצאות המערער.

4.לפיכך, עניינו של המערער מוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 30/5/13, על מנת שתזמן את המערער ותקשיב לתלונותיו בנוגע לפגיעה בכתף ימין. הוועדה תקבע אם נותרה נכות בגין הליקוי בכתף ימין, והאם הנכות קשורה לפגיעה שהוכרה.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

5.המשיב יישא בהוצאות המערער בגין הליך זה בסך 3,000 ש"ח אשר ישולמו לידי המערער תוך 30 ימים מעת שיומצא למשיב פסק הדין.

6.לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ג, (24 אפריל 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.