אבו כף נ' אבו רמילה

פסק דין

הנתבע, מר עינאד אבו רמילה, מנהל עסק למתן שירותי ניקיון. הנתבע התקשר בחוזה עם עיריית ירושלים למתן שירותי ניקיון באזורים מסוימים בעיר העתיקה.

התובע, מר נאיף אבו כף, תושב צור באהר, הועסק על ידי הנתבע החל מיום 1.2.08.

לאחר סיום עבודתו אצל הנתבע הגיש התובע תביעה זו להפרשי שכר וגמול עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה ודמי הבראה.

עובדות שאינן במחלוקת

אין מחלוקת שהנתבע שילם לתובע משכורת חודשית בסך 2,400 ₪, כעולה מתלושי השכר.

אין מחלוקת שהנתבע לא הפריש עבור התובע הפרשות לפנסיה.

המחלוקות בתיק

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלות אלו:

מה היה היקף העסקתו של התובע – האם הועסק 10 שעות ביום, כטענתו, או שהועסק כשעתיים ביום בלבד, כטענת הנתבע? כפועל יוצא מכך – האם התובע זכאי להפרשי שכר לפי חוק שכר מינימום ולגמול עבודה בשעות נוספות?

מה היה מועד סיום עבודת התובע? האם 14.2.09, כטענתו או שמא עד 15.12.08, כטענת הנתבע?

מהן נסיבות סיום עבודת התובע – האם הוא פוטר או התפטר? כנובע מכך – האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת.

האם נותרה לתובע יתרת חופשה בלתי מנוצלת בגינה הוא זכאי לפדיון חופשה?

האם התובע זכאי לדמי הבראה?

מהות עבודתו והיקף העסקתו של התובע

התובע טען בכתב התביעה שהוא הועסק כעובד ניקיון חמישה ימים בשבוע, מ-7:00 עד 17:00. הנתבע טען בכתב ההגנה שהתובע הוא נכה שאינו מסוגל לעבוד ועל כן הוא הועסק בשמירה (ולא בניקיון) באופן חלקי, קרי: שעות בודדות ביום ולא בכל יום. לטענת הנתבע בעדותו הוא שילם לתובע משכורת קבועה של 2,400 ₪ בעד עבודה חלקית ביותר ולא הקפיד עם התובע על עמידה בחוזה העבודה כפי שמעביד רגיל מקפיד עם עובדו, מתוך מניע דתי של קיום מצוות צדקה.

לאחר ששמענו את העדויות אנו מעדיפים את גרסת הנתבע. להלן נימוקינו:

התובע אישר בחקירתו הנגדית שהוא נכה וכי אינו כשיר לעבוד כלל. כן אישר התובע כי הוא פנה את הנתבע בבקשה להעסיקו והנתבע הסכים לכך חרף ידיעתו כי התובע סובל מכאבים ברגלו:

ש. מבחינה פיזית אתה יכול לעבוד?

ת. לא.