אבו טיר נ' גרינברג - פסקדין

פסק דין

לטענת התובע, בחודש ספטמבר 2010 הוא רכש מהנתבעת רכב מסוג דיהטסו, שנת ייצור 1999. לטענתו, בזמן הרכישה נמסר לו על ידי הנתבעת כי הרכב עבר טסט לפני זמן קצר ואין בו בעיות מיוחדות ולכן הוא הסכים לשלם תמורתו 7,000 ₪; ואולם, לאחר שקיבל את הרכב התברר כי יש בו ליקויים קשים, כולל הפקה מופרזת של עשן , פגיעה במרכב (שאסי), קצר חשמלי; בסופו של דבר, אחרי שכל ניסיונותיו לתקן את הרכב לא הצליחו, הוא נאלץ להשבית את הרכב.

מנגד טוענת הנתבעת כי הרכב נמכר לתובע במצב טוב; יומיים לאחר המכירה התובע הודה לפניה מספר פעמים על כך שהרכב נמצא במצב טוב, ביקש ממנה לשמור על ידידות ואף הציע לה קשר רומנטי בעל פה ודרך הפייסבוק; לאחר שסירבה לו, התובע החליט לתבוע אותה.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק ולעדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מהדיון עלה כי שווי הרכב בעת מכירתו, לאחר הפחתה בגין עברו כרכב השכרה עמד על 12,450 ₪; היינו, הרכב נמכר לתובע בהנחה משמעותית.

זאת ועוד, במהלך הדיון אישר התובע בפעם הראשונה את הדברים שנמסרו בעדות הנתבעת, שלפיהם הוא שימש בעבר כחשמלאי רכב באגד; מכאן עולה שהתובע בעל ניסיון ברכבים וחזקה עליו כי ידע להעריך את מצבו ושוויו של הרכב עובר לרכישתו מהנתבעת.

מעבר לכך, התובע לא הוכיח את טענותיו בנוגע לליקויים ברכב, מעבר לעדויות שלו עצמו.

לנוכח כל האמור, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, אינני נותן צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב סיון תשע"א, 14 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: