אבו ח'דרה נ' דסטה

פסק דין

1.בפניי מונחת תביעה כספית ע"ס 1,790 ₪, שעניינה אי תשלום בגין טיפולי שיניים שהעניק התובע לבנו הקטין של הנתבע.

2.על-פי עובדות כתב התביעה, ביום 11.03.2009 פנה הנתבע אל התובע, שהינו רופא שיניים בהכשרתו, לקבלת טיפול שיניים דחוף עבור בנו הקטין בעקבות שבר בשיניו הקדמיות. לטענת התובע, הוכנה עבור בנו של הנתבע תוכנית טיפול (נספח א' לכתב התביעה) שכללה התקנת מבנה יצוק וכתר זמני לשן. עוד נטען, כי סוכם שעבור הטיפול ישולם סך של 1,590 ₪.

3.התובע טוען, כי אף שסיפק לבנו של הנתבע את הטיפול המוסכם, זה האחרון סירב בסופו של הטיפול לשלם לו את התמורה המגיעה לו בעבור שירותיו. לטענתו, פניותיו אל הנתבע בדרישה לשלם לו את עלות הטיפול כלל לא נענתה. מכאן התביעה שלפניי.

4.בכתב ההגנה טוען הנתבע, כי יש לדחות את טענות התובע, שכן החלק המרבי מן החוב כוסה, לטענתו, ע"י חברת הביטוח "דקלה", בה הנתבע מבוטח. עוד נטען, כי הטיפול שהוענק היה רשלני ולקוי, וכעבור 4 חודשים ממועד הענקת הטיפול נשברו שיניו של בנו של הנתבע בשנית. אי-לכך, פנה הבן אל רופא שיניים אחר אשר העניק לו טיפול יסודי ומקצועי.

5.בדיון שנערך לפניי נשמעו עדויות התובע והנתבע בעצמם. כן הציג התובע את גיליון הטיפולים של הבן, כפי שנרשם על ידו (ת/1). על פי רישום זה , ביקר בנו של הנתבע במרפאה בתאריכים 11.03.09 ו- 12.03.09, במסגרתם בוצעו לו מבנה יצוק, עקירה וכתר זמני לשן.

6.בעדותו בפניי לא חלק הנתבע על גובה עלות הטיפול הנדרשת ע"י התובע במסגרתה של התביעה דנן, אך טען כי המדובר בטיפול רשלני באופן הפוטר אותו מהתשלום עבורו.

7.לעומת זאת, טען התובע כי ביצע לבנו של הנתבע כתרים זמניים בשיניו הקדמיות, וככאלה יש להחליפם בכתרים קבועים כעבור 3 חודשים ממועד התקנתם. לטענתו, הובהר לנתבע, כי תוכנית הטיפולים שבוצעה כללה אך כתר זמני וכי יהא צורך למצות את הטיפול ולהניח כתרים קבועים, אך הנתבע לא היה חפץ בכך.

8.לאחר שעיינתי בכתובים ושקלתי את עדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה, כמפורט.

9.כאמור, הנתבע אינו חולק על עלות הטיפול שהעניק התובע לבנו, אך טוען כי הטיפול היה לקוי, ולכן אין לחייבו לשלם לתובע עבורו. טענותיו של הנתבע בהקשר זה נטענו בעלמא ולא נתמכו בראיות כלשהן. הנתבע ביקש בעניין זה לסמוך על ההיגיון הפשוט הגורס שנפילת השיניים הקדמיות בשנית לאחר מתן הטיפול ע"י התובע לא הייתה מתרחשת אילולא היה הטיפול לקוי. אין די בטענה זו של הנתבע, כשלעצמה, על מנת לקבוע כי הטיפול שנתן לבנו של הנתבע היה לקוי או רשלני. לא הובאה חוות דעת ולא הוצג כל מסמך שיש בו כדי להעיד שהטיפול שבוצע בבנו של הנתבע היה לקוי בכל אמת מידה מקצועית.

10.לבה של המחלוקת בתיק דנן מאופיין במומחיות בתחום טיפולי השיניים. ההכרעה בטענת ההגנה של הנתבע בדבר טיפול לקוי או רשלני, כאמור, חייבת הייתה הוכחה, על ידי העדת של מומחים. בלעדי מומחים לא יכולתי לראות כיצד ניתן, באופן סביר, להכריע במחלקות הנ"ל.

11.אף טענתו של הנתבע, כי עלות הטיפול שולמה לתובע ע"י חברת הביטוח "דקלה", דינה להידחות בהעדר הוכחה. טענה זו נשארה בעלמא ללא כל סימוכין בחומר ראייתי כלשהו.

12.נוכח האמור, משלא הוכח כי התובע פעל באופן רשלני או לקוי, על הנתבע לשלם לו את עלות הטיפול שביצע בסך של 1,590 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות הליך זה בסך של 350 ₪.

13.הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

14.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"א, 02 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.