אבו זיד נ' אבראהים ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה לפסק דין הצהרתי, על פיו עתר התובע להצהיר כי הינו המשתמש והבעלים היחידי במקרקעין נשוא התביעה, ואין כל זכות לזולתו במקרקעין.

2.העובדות שאינן שנויות במחלוקת בתמצית:

א.המדובר במקרקעין לא מוסדרים, בשטח של כדונם, המצויים באזור עין אלחיאת ליד מגדל שמס שברמת הגולן (להלן: "הקרקע").

ב.ראמז אבו סאלח (להלן: "ראמז"), היה הבעלים והמחזיק של הקרקע אותה קיבל בירושה מאביו.

ג.ביום 20/10/2011 נחתם הסכם מכר בין ראמז לבין הנתבע מס' 4 (להלן: "עו"ד ג'והרי"), על פיו מכר ראמז את הקרקע לעו"ד ג'והרי. ראמז אישר בהסכם את קבלת מלוא התמורה מעו"ד ג'והרי.

ד.ביום 30/10/2011 נחתם הסכם מכר בין עו"ד ג'והרי לבין התובע, על פיו מכר עו"ד ג'והרי את הקרקע לתובע, ועו"ד ג'והרי אישר בהסכם את קבלת מלוא התמורה מהתובע.

ה.ביום 25/11/2011 נחתם הסכם מכר נוסף בין ראמז לבין הנתבע מס' 3 - עיסאם סלימאן איוב (להלן: "עיסאם"), על פיו מכר ראמז לעיסאם את אותה קרקע שמכר קודם לעו"ד ג'והרי.

ו.אין מחלוקת בין הצדדים, כי בעסקה הראשונה בין ראמז לבין עו"ד ג'והרי וכן בעסקה השניה בין עו"ד ג'והרי לבין התובע שולמה מלוא התמורה, ואילו בעסקה השלישית בין ראמז לבין עיסאם קיימת מחלוקת אם שולמה מלוא התמורה בגין עסקה זו ובאם לאו.

3.טענת התובע בתמצית, כי הוא רכש את הקרקע בתמורה מלאה בסך של – 40,000 דולר בתום לב ולאחר שערך בדיקה מקיפה אודות מצב הקרקע והזכות להחזיק בה. בדק עם נכבדי הכפר, עם השכנים לקרקע ועם ראמז ישירות אשר אישר את מכירת הקרקע לעו"ד ג'והרי ואחר כך לתובע.

מנגד, טענות עיסאם בתמצית, כי שילם לראמז תמורה מלאה בסכום של 35,000 דולר, סכום זה קיבל בחלקו בהלוואה מאחותו והיתרה הושלמה מכספו הפרטי.

ראמז בתצהיר עדות ראשית טען, כי מעולם לא ערך כל עסקת מכר עם עיסאם, אלא ערך את העסקה עם אחסאן אבראהים (להלן: "אחסאן"), והוא אשר ניהל בפועל משא ומתן ואף התחייב לקנות את הקרקע תמורת סכום של 50,000 דולר, אחסאן ידע על העסקה בין ראמז לבין עו"ד ג'והרי, אולם סוכם כי לאחר שישלם אחסאן את מלוא התמורה שסוכמה, יחזיר ראמז לעו"ד ג'והרי את תמורת הקרקע שקיבל מעו"ד ג'והרי בסך – 40,000 דולר.

ראמז טען עוד, כי קיבל מאת אחסאן עבור העסקה הנוספת סכום של 5,000 דולר בלבד, וכעבור מספר ימים שולם לאשתו של ראמז סכום נוסף של 1,000 דולר.

4.בישיבת ההוכחות שהייתה קבועה ביום 30/12/13, הגיעו הצדדים להסדר דיוני אשר ניתן לו תוקף של החלטה, על פיו סוכם כי בית המשפט יפסוק על דרך הפשרה ולפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, כל זאת על סמך חומר הראיות שהוגש לבית המשפט, וכן לאור טענות הצדדים אשר להם יהיו הצדדים רשאים לצרף ראיות ומסמכים לעניין ההשקעות וההוצאות אשר השקיע עיסאם לצורך החזקה והשימוש בקרקע. כן הוסכם כי בית המשפט במסגרת פסק הדין יכריע מי זכאי לקבל את הבעלות והחזקה בקרקע, ההכרעה תהא בין התובע לבין עיסאם, כאשר במסגרת פסק הדין יקבע בית המשפט את שווי הפיצוי שעל מקבל הבעלות והחזקה בקרקע לשלם לצד השני, בנוסף יתייחס בית המשפט לחלקו של עו"ד ג'והרי בפיצוי הצד השני.

לעניין ההוצאות ושכ"ט עו"ד, סוכם כי כל צד יישא בהוצאותיו.

5.לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים ובהשלמות שלהם, בכל חומר הראיות שהונח בפניי ולאחר שבחנתי לעומק את מכלול טענות הצדדים, ולאור הסמכות שהוענקה לי על ידי הצדדים ליתן פסק דין על דרך הפשרה ולפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי, צודק והוגן בנסיבות העניין לקבוע כי התובע הינו הבעלים והמחזיק בקרקע נשוא התביעה, כאשר על התובע לשלם לעיסאם בגין השקעות, הוצאות ופיצוי סכום כולל של 20,000 ₪, ועו"ד ג'והרי ישלם לעיסאם סכום כולל של 7,000 ₪.

6.בהינתן כל האמור לעיל, הנני מצהיר כי התובע הינו הבעלים והמחזיק הבלעדי של הקרקע הנמצאת באזור עין אלחיאת ליד מגדל שמס שברמת הגולן אשר גבולותיה מפורטות בכתבי הטענות, ואין לאף אדם אחר זכות להחזיק בה. כמו כן הנני מחייב את התובע לשלם לעיסאם איוב בגין השקעות, הוצאות ופיצוי סכום כולל של 20,000 ₪. בנוסף הנני מחייב את עו"ד יחיא ג'והרי לשלם לעיסאם איוב הוצאות ופיצוי סכום כולל של 7,000 ₪. כל הסכומים הנ"ל יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

אין בפסק דין זה כדי לפגוע או לגרוע מהטענות או מהזכויות של מי מהצדדים כלפי המוכר (ראמז אבו סאלח).

7.לאור ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

8.המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.