אבו ואסל ואח' נ' אחמד ואח'

החלטה

כפי שנכתב בפסק הדין שניתן בדיון היום, להלן החלטתי בעניין הוצאות התובענה:

כתב התביעה הוגש כאשר התובעים מבקשים בו סעד של צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים או מי מטעמם לבצע עבודות חפירה או בניה או תשתית כלשהן בשטח של 2.5 דונם שנמצא בחלקה 32 בגוש 12124 בין שני בתים, האחד של מר אבו זעייר והשני של מר וליד אל פחמאווי, בחלקה הדרום מערבי של החלקה. בנוסף נתבקש ביהמ"ש להורות לנתבעים להרוס ולסלק את כל עבודות הבניה שבוצעו עד כה בחלקה ולהשיב את המצב בחלקה לקדמותו.

הנתבע, בשם כל הנתבעים, הכחיש את כל טענות התובעים בכתב התביעה שם טענו, בין היתר, כי הם בעלים במושע בחלקה, יחד עם הנתבע, ולפיכך אין הוא רשאי לבנות בחלקה ללא הסכמתם.

לטענת הנתבע אין זו התובענה הראשונה שמוגשת בעניינם של מקרקעין אלה, ובשני מקרים קודמים נדונה שאלת בעלותו במגרש שבו הוא מחזיק והוכרע חד משמעית כי לתובעים אין כל זכות במגרשם של הנתבעים.

עם זאת הסכים הנתבע, עוד בדיון הראשון בתיק זה, למתן צו מניעה לפיו ייאסר על הנתבעים לבצע כל פעולת בניה ללא היתר כדין.

לפיכך, ולאור הסכמת התובעים למתן פסק דין כזה, ניתן היום פסק הדין שבו נאסר על הנתבעים או על מי מהם לבצע כל פעולת בניה שהיא שלא ניתן לה היתר כדין.

עם זאת, טען הנתבע כי הוא זכאי להוצאות התובענה מאחר שמלכתחילה לא היה מקום להגישה. הנתבע הפנה בעניין זה לפסקי דין קודמים שניתנו בעניין הנתבעים וזכויותיהם, ובמיוחד לכך שבהליכים קודמים, בין היתר בתיק אזרחי 2203/83, בבימ"ש זה נקבעה זכותם של התובעים במגרש נשוא התובענה שסומן במפה שהיתה חלק מהמוצגים בתיק. הנתבע טען כי בשל כך אין יסוד לטענת התובעים לפיה אין חלוקת שימוש במקרקעין ואין לדעת היכן נמצא חלקם של הנתבעים בשטח.

ב"כ התובעים טען לעומת זאת כי הנתבעים החלו בעבודות בניה ללא היתר ובשל כך נוצר הצורך בהגשת התביעה ויש לחייב דווקא את הנתבעים בהוצאות.

לכתב התביעה צורף עותק צו מנהלי שהוצא כנגד הנתבעים בעניינה של בניית גדר ללא היתר כדין.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי חרף העובדה שככל הנראה החלו הנתבעים לבנות את הגדר ללא היתר בניה, לא היה יסוד לטענות שנטענו בכתב התביעה לפיהן יש במעשי הנתבעים כדי לפגוע בזכותם הקניינית של התובעים ולקבוע עובדות מוגמרות בחלקה. זאת משום שהדונם השייך לנתבעים הוגדר באופן מפורש, כולל מיקומו, בהליך קודם שהיה בין הצדדים או חליפיהם בתיק אזרחי 2203/83 בבימ"ש זה, שם נדונה בדיוק השאלה הנוגעת למיקומו של הדונם הזה וביהמ"ש קבע כי הוא נמצא במקום המסומן בצלב במוצג ת/2/א בתיק.

העובדה שהתובעים נמנעו מלציין עובדה זו, או את קיומם של ההליכים הקודמים שהיו בעניינו של השטח הזה, יש בה משום שימוש לרעה בהליכי בימ"ש וחוסר תום לב.

לפיכך, יש ממש בטענת הנתבעים לפיה מלכתחילה לא היה מקום להגשת התביעה כנגדם באופן שבו הוגשה, ואני מחייבת את התובעים ביחד ולחוד בהוצאות הנתבעים ביחד ולחוד, שישולמו לידי ב"כ הנתבעים בסכום של 2,000 ₪ ומע"מ.

סכום זה נקבע גם בהתחשב בעובדה שהנתבעים אכן החלו בפעולות בניה ללא היתר, פעולות שניתן לגביהן צו הפסקה מינהלי.

שקלתי, אם אין מקום בנסיבות העניין לחייב את התובעים גם בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשל העובדה שדבר קיומם של הליכים קודמים שנוגעים בדיוק לאותו שטח שבמחלוקת, הוסתר בתביעה הנוכחית, ואולם בסופו של דבר ובשל העובדה שההליכים הסתיימו בשלב מוקדם, החלטתי שלא לעשות כן.

ניתנה היום, ד' סיון תש"ע, 17 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

מ.ג.