אבו האני נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע מיום 7/6/10, לפיה נדחתה תביעת התובע לתשלום גמלת הבטחת הכנסה.

2.ביום 15/4/10 פנה התובע לנתבע בתביעה לגמלה להבטחת הכנסה.

3.לטענת הנתבע התביעה לגמלת הבטחת הכנסה נדחתה כדין, מאחר והתובע לא התייצב בשירות התעסוקה בחודשים 4-5/11 ובשל חוסר שיתוף פעולה מצד התובע אשר לא השיב לדרישת הנתבע להמצאת מסמכים.

4.התובע טען שהעביר לנתבע מספר פעמים את כל המסמכים הנדרשים.

5.בהתאם להחלטה מיום 15/5/11, ניתנה לתובע ארכה בת 30 יום להמצאת המסמכים המצוינים במכתב הדרישה של המל"ל, לרבות אישור בנק, צילום חוזה שכירות, זיכרון דברים בדבר מכירת רכב, צילום תעודת ביטוח חובה לרכב, דו"ח עבירות תנועה ממשטרת ישראל, הצהרה בדבר אופן העברת התשלום בגין הרכב ואישור מטעם עו"ד בדבר תקופת שהייתו של התובע במעצר בית.

6.ביום 39/5/11 הגיש התובע את המסמכים הבאים:

א.פרוטוקול דיון בבית משפט השלום בתל אביב בב"ש 3322/09 בעניינו של התובע.

ב.אישור מטעם עו"ד סקיס רמזי שייצג את התובע בהליך הפלילי, לפיו התובע שהה במעצר בית מלא עד ליום 4/3/10.

ג.דו"ח עבירות תנועה.

ד.הצהרת התובע לפיה לא היתה תעודת ביטוח חובה לרכב.

ה.הצהרות חתומות בידי התובע ואחיו לעניין העברת בעלות ברכב.

ו.אישור בנק.

ז.העתק חוזה שכירות.

7.בעקבות המצאת המסמכים הנ"ל, הוגשה הודעת הנתבע לפיה אין שינוי בעמדתו כפי שהוצגה בכתב ההגנה.

9.לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בחומר שבתיק הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות.

10.התובע פנה בתביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה כמחוסר עבודה בהתאם להראות סע' 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א – 1980.

כתנאי לזכאות לגמלה, היה על התובע להתייצב בלשכת שירות התעסוקה.

11.התובע לא הכחיש את טענת הנתבע לפיה לא התייצב בלשכת שירות התעסוקה בחודשים אפריל ומאי 2010.

בהתאם לאישור של עו"ד רמזי, התובע השתחרר ממעצר בית כבר בחודש 3/10.