החלטה
בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.
לטענת ב"כ המבקש, בית משפט קמא טעה טעות יסודית כשדחה בפסק דינו את התביעה על הסף. לדבריו, הכנסתו של המבקש בשנת 2012 הסתכמה ב-25,322 ₪, כשעל שולחנו סמוכים שני ילדיו קטינים. כנגד המבקש, נפתחו הליכי הוצל"פ בגין חובות בסך של 283 אלף ₪. המבקש אינו מנהל חשבון בנק, משום שהוטלו עליו עיקולים והגבלות ע"י נושים וע"י בנק ישראל. בתצהירו, ציין המבקש כי בא כוחו התנדב לייצגו בבית משפט קמא ובערכאת הערעור.
לטענת ב"כ המשיבים, הבקשה לפטור מערבון הוגשה בשיהוי ניכר, ומבלי שהוצגה תשתית ראייתית מספקה לתמיכה בטענות בדבר העדר יכולת. המבקש נדרש להפקיד את הערבון בקופת בית המשפט בתוך 21 יום מיום 10.7.12, ברם, הבקשה דנן הוגשה רק ביום 1.10.13. לפיכך, ברי כי המבקש לא עמד בלוחות הזמנים הקבועים בחוק, והוא לא הביא כל טעם או נסיבות מיוחדות לחריגה ממועד הבקשה, כאמור. בנוסף, נטען כי המבקש לא הצהיר אודות היקף רכושו, לא פירט אודות חובותיו ולא פירט אודות הכנסותיו והוצאותיו. המבקש אף לא ציין אם אשתו מחזיקה בחשבון בנק, ולא פירט אם ניסה לפנות לחוג קרוביו ומקורביו, מלבד אמירה בעלמא לפיה בני משפחתו נעדרי יכולת לסייע לו. המבקש גם לא פירט היכן הוא מתגורר וכיצד הוא מממן את מגוריו, לרבות בגין הוצאותיו השוטפות. לטענתו, על המבקש היה לצרף תדפיסי עו"ש, תלושי שכר שלו ושל בת זוגו, פירוט כרטיסי אשראי, פירוט נכסי מקרקעין ואישורים בגין העדר חסכונות ופיקדונות, וכו'. כמו כן, המבקש גם לא הסביר אודות אופן מימון שכר טרחת עורך דינו, ולא פירט את ניסיונותיו לפנות לצדדים שלישיים לסיוע. לדבריו, המבקש התעלם מפסקי דין והחלטות המחייבות אותו בתשלומי הוצאות למבקשים, ולאור התנהלות המבקש בעבר, דומה כי על בית משפט לתת את הדעת גם לצורך שבהבטחת הוצאותיהם של המשיבים, שזכו בדין, ולא להותיר אותם ללא יכולת לפרוע את הוצאותיהם. לטענתו, מדובר בהליך סרק, כאשר כתב הערעור אינו אלא ניסיון הטרדה והכבדה, תוך שהמבקש מאלץ את המשיבים להמשיך ולשאת בהוצאות כספיות. לדידו, דין הערעור להימחק על הסף, שכן כל רבדיו של הנושא כבר מוצו עד תום ואף נעשה מעשה בית דין. הצדדים התדיינו בעניין נשוא כתב הערעור ופסקי דין מפורשים ניתנו בעניינם.
ב"כ המבקש טען בתגובה, כי המבקש פרס בפני בית המשפט תשתית עובדתית רחבה המעידה על מצבו הכספי הקשה, וחוסר יכולתו לשאת בתשלום הערבון. לדבריו, הודעת הערעור מצביעה על סיכויים גבוהים לזכות בערעור.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל חלקית.
מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.
במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראה: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.2011).
בענייננו, המבקש צירף אישור תדפיס תיקים בהוצל"פ, מהם עולה כי חובו נכון ליום 1.10.13 עומד על 283,099 ₪. בנוסף, צירף המבקש טופס 106 המתייחס למשכורת בת זוגו בשנת 2012, ממנו עולה כי הכנסתה החודשית הממוצעת ברוטו הייתה בסך של כ-6053 ₪. בנוסף, צירף המבקש דו"ח רווח והפסד לשנת 2012 וכן דו"ח על הכנסות במס הכנסה, מהם עולה כי הכנסתו החודשית הממוצעת של המבקש בשנת 2012 הייתה סך של 4678 ₪ ברוטו. ברם, המבקש לא צירף אישורי הכנסות עדכניים מהתקופה האחרונה, וכן לא צירף תדפיסי עו"ש של חשבון הבנק של אשתו, ככל שזה קיים. המבקש גם לא פירט בתצהירו אודות היקף רכושו, לרבות נכסיו וחסכונותיו. בנוסף, המבקש לא התייחס בתצהירו לניסיונותיו לפנות לחוג קרוביו ומכריו, במטרה לגייס את הערבון, כנדרש בפסיקה. בנסיבות אלו, ברור אפוא, כי המבקש לא פרש בפני בית המשפט תשתית עובדתית, עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי, ועל כן, די בכך כדי לדחות את בקשתו.
יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפוי וסיכויי הערעור להתקבל, נחה דעתי, בשים לב לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, כי יש להעמיד את גובה העירבון על סך של 13,000 ₪ בלבד.
העירבון יופקד אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.
ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ד, 25 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.
ראובן שמיע, רשם