אבו איוב נ' בע"מ

החלטה

1. התובע לא התייצב לדיון אשר התקיים ביום 15.12.2010.

בהעדר התייצבות לתובע ומשהתייצבה הנתבעת, נדחתה התביעה, תוך חיוב התובע בהוצאות.

2.התובע הגיש ביום 05.01.2011 בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה טען כי היה חולה ולא הצליח להגיע לבית המשפט במועד הדיון. לבקשה צירף אישור מתאריך 23.12.2010 ביחס ליום 15.12.2010. מהאישור הרפואי עולה כי מדובר בבדיקה כללית רוטינית.

3.בהחלטתי מיום 09.01.2011 התבקשה הבהרת התובע, בתצהיר, במה היה חולה, תוך התייחסותו לאבחנה המפורטת באישור הרפואי. בתגובה אשר הגיש התובע ביום 20.01.2011 כותב הוא שוב שהיה חולה, מצרף אישור רפואי נוסף ומציין כי לא הצליח ליצור קשר.

האישור הרפואי הנוסף אשר מצרף התובע הינו מתאריך 20.01.2011, דהיינו מיום הגשת התגובה.

כעת, נכתב באישור החדש, המתייחס גם הוא ליום 15.12.2010, כי התובע חלה בברונכיטיס, תוך שצויין בהערה - חום, שיעול, קושי נשימה וחולשה כללית.

4.בעקבות התגובה האמורה התבקשה התובע בהחלטה מיום 22.01.2011 לפעול על פי ההחלטה הקודמת בתוך 7 ימים. למרות קיומו של אישור מסירה מיום 28.01.2011, לידיו של התובע, עד עתה לא פעל כאמור.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, במסמכים המצורפים אליה ובשים לב לאמור לעיל, לא מצאתי מקום להעתר לבקשה ואני סבור כי יש לדחותה, זאת גם ללא קבלת תגובת הצד שכנגד.

6.הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור. על התובע היה להגישה בתוך 7 ימים. התובע אינו טוען כי לא ידע על מועד הדיון אלא כי היה חולה באותו מועד. דבר לא מנע מהתובע לפנות ביום למחרת או במשך 7 ימים לאחר המועד של הדיון ולבקש את ביטול פסק הדין.

7.שני האישורים הרפואיים הינם אישורים רטרואקטיביים. האישור הראשון מתייחס לבדיקה רוטינית ואינו מציין קיומה של מחלה או מניעה מלהתייצב לדיון. ככל שרצה התובע יכול היה לבקש דחית מועד הדיון לצורך בדיקה רוטינית כאמור באותו אישור. האישור הרפואי השני אשר גם הוא רטרואקטיבי והוצא למעלה מחודש לאחר מועד הדיון, איננו אישור אשר ניתן להסתמך עליו לצורך הגעה למסקנה כי התובע לא יכול היה להתייצב לדיון.

8.ככלל, גם אם קיים מחדל מצידו של צד לדיון ואי התייצבות, הרי שככל שיראה אותו צד סיכויים טובים לזכות בתביעתו, בנסיבות מסוימות, ניתן לרפא את הפגם של אי ההתייצבות באמצעות הוצאות. אין זה המקרה.

התובע כלל אינו טוען לשאלת סיכוי ההצלחה ומכל מקום, התנהלותו האמורה לעיל וכן אי הגשת תגובה בהתאם להחלטת בית המשפט וחלוף הזמן, יש בהם כדי להראות כי אף זנח את תביעתו.

9.אשר על כן, הבקשה נדחית.

לאור העובדה כי לא התבקשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.