מבוא
משמעות המונח חילוט (באנגליתseizure או confiscation), הינה העברת זכות הקניין בכסף מהאזרח למדינה.
סעיף 3 (א) לחוק איסור הלבנת הון, התשס"א 2001 ("החוק") קובע, כי הלבנת הון הינה פעולה בכספים שמטרתה לטשטש את מקורם ואת קיומם של הכספים, או עשיית פעולה בכספים שמטרתה לטשטש את זהותו של בעל הכסף.
סעיף 3 (ב) לחוק מוסיף על כך, כי עשיית פעולה ברכוש שמטרתה הימנעות מדיווח או שמטרתה ליתן דיווח חלקי או שגוי מהווה גם היא עבירה על החוק. עבירות אלו מוגדרות כעבירות מסוג פשע אשר העונש עליהן עומד נכון להיום[1], על 10 שנות מאסר וקנס.
סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון קובע, כי עשיית פעולה בידיעה כי היא פעולה ברכוש אסור, מהווה עבירה כאשר שווי הרכוש בו נעשו פעולות בתקופה של שלושה חודשים הינו מעל 120,000 ₪ (400,000 ₪ כאשר הרכוש האסור הוא מזומן) סעיף זה חל כאשר הרכוש הוא מסוג חפצי אומנות, יודאיקה, כלי תחבורה, אבנים ומתכות, ניירות ערך, נדל"ן או מזומן. על עבירות על פי סעיף זה העונש המקסימאלי עומד על 7 שנות מאסר וקנס.
בנוסף לעונשים המפורטים לעיל קובע החוק[2], כי בית המשפט יצווה גם על חילוט רכושו של אדם, למעט במקרים מיוחדים שירשמו. כבוד המשנה לנשיא (כתוארו אז), השופט חשין, הסביר את מטרת החילוט לצורך החוק בפסק דין שם טוב[3]:
"[ו]תכליתו של החילוט היא – כנגלה על-פני הדברים ובדומה להליכי חילוט אחרים – לוודא כי חוטא לא יצא נשכר, כי בלעו הבלתי חוקי של אדם יוצא מפיו, ולהודיע את העוברים על החוק ואת העבריינים-בכוח שייעשה הכול כדי שלא יתקיים בהם הפסוק כי דרך רשעים צלחה. לתת לרשע רע כרשעתו פירושו הוא, לענייננו, כי פירות עץ העבירה לא ייוותרו בחיקו של העבריין".
חילוט כסנקציה עונשית
הדעות חלוקות האם חילוט מהווה סנקציה עונשית או לאו. בעניין בוטח[4], הגדיר כבוד הרשם ע' שחם את הליך החילוט כהליך שמטרתו שלילת הרכוש.
לעניות דעתי, המדובר בסנקציה עונשית, באשר סנקציית החילוט מתווספת לעונש המאסר ולקנס אשר נלווה לה, כפי שקובע סעיף 21 (א) לחוק. בנוסף, הגישה הרווחת בקרב גופי אכיפת החוק השונים הינה, כי רק פגיעה בכיסו של העבריין, תביא לאכיפת החוק.
החוק לאיסור הלבנת הון מפריד בין חילוט פלילי לחילוט אזרחי. להלן סקירה קצרה של שני סוגי החילוט:
חילוט פלילי
לחילוט פלילי קודמת הרשעה פלילית.
סעיף 21 (א) לחוק קובע, כי על בית המשפט להורות בנוסף לעונש מאסר וקנס הקבוע בחוק, גם על חילוט רכושו של אדם אשר ביצע עבירה מסוג הלבנת הון, והכל לאחר שנתן לבעל הרכוש המחולט זכות טיעון[5]. בית המשפט רשאי לסטות מדרישת החוק להטלת סנקציית החילוט רק מנימוקים מיוחדים שירשמו.
הרכוש שיחולט, יהיה בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה, או הרכוש ששימש לביצוע העבירה, או בשווי השכר אותו קיבל הנאשם בעד ביצוע העבירה[6]. בית המשפט רשאי גם להורות על חילוט רכוש של אדם אחר, שהנאשם – לאחר ביצוע העבירה בה הורשע - מימן את רכישתו של אותו רכוש או העבירו לאותו אדם בלא תמורה[7].
חילוט אזרחי
חילוט אזרחי אינו דורש תחילה הרשעה פלילית.
בסמכות פרקליט מחוז להגיש בקשה לחילוט אזרחי ללא הגשת כתב אישום, אם נוכח, כי -
(א) הרכוש הושג בעבירה (במישרין או בעקיפין) לפי סעיפים 3 או 4 לחוק, התקבל כשכר על עבירה כאמור או שנעברה בו עבירה כאמור, וגם,
(ב) האדם החשוד בביצוע עבירה אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו,או שהרכוש האמור התגלה רק לאחר ההרשעה של אותו אדם[8].
לעניות דעתי, לאור העובדה שחוק איסור הלבנת הון מאפשר להעניש את האדם שנחשד בביצוע עבירה עוד לפני שאשמתו הוכחה (וחמור מכך, עוד לפני שאף טרחו רשויות האכיפה להגיש כתב אישום), הופכת את חוק איסור הלבנת הון לחוק דרקוני למדי ומהווה קושי עצום לנאשם להתגונן כראוי.
זאת, לאור העובדה כי אין המדובר רק בהקפאת הנכסים עד לגזירת דינו של האדם, אלא בהעברתם לרשות המדינה לצמיתות, עוד לפני שבית המשפט בחן את אשמתו של האדם. כידוע, גם שלא במזיד גם אצל גורמי האכיפה יכולות לקרות טעויות, אשר יביאו לפגיעה פיננסית עצומה בחפים מפשע.
עיוות נוסף הקיים בחוק, הינו ההוראה המאפשרת לערער על החלטה של בית המשפט כפי שמערערים על החלטה בהליך אזרחי.[9] תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984, קובעות כי המועד להגשת ערעור בזכות על החלטה של בית משפט הוא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן ההחלטה.[10] כמו כן, במקרה כזה הערעור מוגש לערכאה מעל הערכאה עליה מערערים.
נראה לי כי מן הראוי היה כי החוק יתייחס לערעור על חילוט אזרחי, לא כערעור כי אם כבקשה לביטול החלטה על פי צד אחד[11]. במקרה כזה, הזכות להגיש הבקשה היא תוך שלושים ימים מיום שהומצאה ההחלטה, בפני בית המשפט שנתן את ההחלטה, וכן שמורה למבקש הביטול הזכות לערער על ההחלטה שלא לבטל את החילוט.
לאור הפגיעה המהותית בזכויות החשוד בעצם הליך החילוט, נראה לי כי שינוי חקיקה זה הינו מחויב המציאות.
חשוב לציין, כי סקירה זו הינה סקירה כללית בלבד ונושא החילוט על פי חוק איסור הלבנת הון הינו נושא מורכב ביותר, ועל כן חשוב במקרה של הליך חילוט לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.
לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:
ע"א 9796/03 חביב שם טוב נ' מדינת ישראל
רע"א 4096/04 בוטח נגד מדינת ישראל
למאמרים נוספים של הכותבת:
הלבנתהון - מהי
חובת הדיווח על לפי חוק איסור הלבנת הון
* הכותבת הינה שותפה בכירה במשרד אב-גנים אפיק ויינשטיין ומתמחה במשפט הפלילי בכלל, ובנושא הלבנת ההון בפרט והינה ראש צוות הלבנת הון בלשכת עורכי הדין. ניתן להשיג את הכותבת באמצעות דואר אלקטרוני ayelet@aaw-law.com
** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.
*** זכויות היוצרים שייכות למחברת.
[1] לאחרונה הוצא תזכיר לתיקון חוק איסור הלבנת הון, המציע להפחית את העונש על ביצוע עבירה לפי סעיף 3 (ב) לחמש שנים בלבד או שבע שנים כאשר בוצעה העבירה בנסיבות מחמירות.
[2] פרק ו סעיפים 21, 22 ו 23 לחוק.
[6] סעיף 21 (א) (1)(2) לחוק.
[10] תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי.
[11] תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין