מאת: עו"ד יעקב אברמוביץ
לפסק הדין בעניין פלונית נ' 3M ישראל בע"מ
עובדת שיצאה לחופשת לידה בת שלושה חודשים, "זכתה" עם שובה להפתעה- מכתב פיטורים. טענת המעסיק היתה כי מי שהחליף את העובדת בזמן חופשת הלידה, טוב ממנה. שתי ערכאות שדנו בעניין קבעו: הפיטורים בוצעו שלא כדין באופן שאינו שוויוני ונגוע בחוסר תום לב.
אשה שהועסקה משך כארבע שנים בתפקידי גביה, הצליחה להרות לאחר שעברה טיפול פוריות. באוגוסט 2002, יצאה האשה לחופשת לידה, לא לפני שנמצא לה מחליף זמני.
לקראת חזרתה לעבודה, קיימה האשה פגישה עם מנהליה בה נמסר לה, לתדהמתה, מכתב פיטורים המודיע לה כי פיטוריה יכנסו לתוקף 45 יום ממועד סיום חופשת הלידה.
ניסיונותיה של האשה לברר את העניין לא צלחו והיא נתקלה בסירובים חוזרים ונשנים מצד מעסיקיה להשיבה לעבודה. המעסיקים טענו, כי בזמן החופשה התגלו אי סדרים רבים בעבודתה והוחלט להשאיר את המחליף הזמני במקומה.
בעקבות זאת, החליטה האשה לתבוע את מעסיקיה בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בתביעה, שהוגשה תחילה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נטען כי הפיטורים בוצעו שלא כדין תוך אפליה על רקע הורות ומין ומבלי שבוצע לה שימוע.
התובעת עתרה לפיצוי של 350 אלף שקל ולפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש בסך 50 אלף שקל.מנגד, המעסיק טען כי עילת הפיטורים נעוצה אך ורק בתפקודה הלקוי של התובעת ולא בשל היותה אישה או אם.
בית הדין האזורי קבע כי הליך הפיטורין, שלא כלל שימוע לתובעת, בוצע בפזיזות ושלא כדין. עם זאת, נפסק לה פיצוי של 30 אלף שקל בלבד.פסק הדין הביא את שני הצדדים להגיש ערעור בבית הדין הארצי לעבודה.
העובדת טענה כי הנסיבות החמורות בהן פוטרה מחייבות לכלול רכיב עונשי בקביעת שיעור הפיצויים ולכן יש להגדילם.
המעסיק מצדו, טען, בין השאר, כי במועד בו פוטרה העובדת, לא חלה חובה חוקית לבצע שימוע במגזר הפרטי.
מציאות ביולוגית בעייתית?
"אחת האוכלוסיות שנהגו כלפיה באפליה בתחומים השונים, ובכלל זה בשוק העובדה, היא אוכלוסית הנשים", כתב השופט אילן איטח וקבע שפיטורי יולדת שטרם חזרה בפועל מחופשת הלידה מהווים הפרה של חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
עוד נפסק, כי העובדת פוטרה מבלי שניתנה לה האפשרות לשוב לעבודה ולהוכיח את עצמה, ובכך, הופר השוויון על ידי המעסיק. השופט הוסיף כי התנהגות כשל המעסיק מהווה סכנה ממשית לעובדות, נוכח המציאות הביולוגית ומשכה של חופשת הלידה.
לפיכך, קבע השופט כי יש להגדיל את פיצוייה של העובדת לסכום של 50 אלף שקל. השופטות שישבו עמו לדין, ורדה וירט ליבנה ורונית רוזנפלד, הסכימו עימו. בנוסף, חויב המעסיק בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקל.
פסק הדין קובע מסמרות חשובות וצריך להיות מכאן ולהבא תמרור אזהרה למעסיקים בכול הקשור להעסקת אוכלוסיה שהינה שונה מבחינה ביולוגית ו/או מגדרית, קרי, אוכלוסיית הנשים בשוק העבודה. בית הדין הארצי לעבודה חרט על דגל פסק הדין, כי אפליה של אישה מעצם היותה "אישה" מהווה אפליה אסורה ולא בכדי העמיד את הפיצויים ברף גבוה, למען ידעו ויראו. המסקנה המתבקשת מפסה"ד נוגעת לכל אישה בשוק העבודה בפרט ו/או לכול מגדר בשוני האישי שלו: זכויות העבודה חלות על כולנו ואצטלת בתי הדין מהווה מגן על זכויות הכלל והמיעוט כאחד.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' 3M ישראל בע"מ
* הכותב הינו עורך דין העוסק בין היתר בתחום דיני העבודה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין