הטרדה מינית בעבודה

אם חד-הורית, עובדת ותיקה ומסורה בחברה מצליחה, קודמה להיות שותפה בכירה בחברה. שותף בכיר אחר החל לחזר אחריה ועל אף שנענה בשלילה לא נרתע: כאשר השניים יצאו לפעילות עסקית משותפת מטעם החברה, הוסיף השותף לחיזוריו גם הצעות מיניות בוטות.

האישה, שרצתה להוכיח כי קודמה בזכות ולא בחסד, לא הראתה סימני מצוקה בפני עובדי החברה. בסופו של דבר, משההטרדות הטורדניות נמשכו, היא החליטה לעזוב את מקום עבודתה ולא חשפה את הסיבות האמתיות לעזיבתה.

הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם, בפרטיותו ובחירותו של אדם, עד כדי השפלה של ממש. לכן, לא כל התנהגות בעלת אופי מיני מגיעה לכדי הטרדה מינית. חיזור, למשל, אינו פסול כשלעצמו, גם אם הוא אינו רצוי. לעומת זאת, ביטויים פוגעניים בעלי אופי מיני, גם אם הם כלליים ואינם מכוונים כלפי אדם מסוים, עשויים להיחשב כהטרדה מינית. תרחישים אפשריים נוספים בוודאי לא חסרים.

שתיקה אינה הסכמה
החוק למניעת הטרדה מינית קובע כמה צורות להטרדה שעלולה להיחשב כמינית: מי שמציע הצעות חוזרות בעלות אופי מיני לעמית בעבודה שענה שאינו מעוניין בהצעותיו, למשל, יחשב למטריד מינית. גם התייחסות בודדת אחת, משפילה או מבזה, המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, תיחשב כהטרדה מינית וכן התייחסויות שמופנות שוב ושוב לאותו אדם ומתמקדות במיניותו בניגוד לרצונו, גם אם אין בהם גורם משפיל.

מסגרת החקיקה נותנת מענה רחב לכל הביטויים של הטרדה מינית בעבודה. חרף זאת, מדובר בסוגיה מורכבת, המשנה את פניה בהתאם לנסיבות המקרה. מנקודת מבטה של המוטרדת לעיל, הבעת התנגדות למטריד, מסתבר, אינה חייבת להיות מילולית וגם תגובה על דרך השתיקה עשויה להתפרש כחוסר הסכמה. ההתנגדות יכולה להיות במשתמע או במפורש, אקטיבית או פסיבית, ואינה חייבת להיות פיזית.

מי שהוטרד מינית בעבודה לא חייב בהגשת תלונה במשטרה כנגד המטריד. תלונה לא תוביל בהכרח לכתב אישום, שכן נטל הראיה במשפט הפלילי הוא גבוה מהמשפט האזרחי. בנסיבות מסוימות, עדיף למוטרד להגיש תביעה אזרחית בבית דין לעבודה, במקביל להגשת תלונה במשטרה. לאותה שותפה בכירה ומוטרדת יעמדו טענות טובות כלפי עמיתה המטריד והיא אף עשויה לזכות בפיצוי כספי בגין ההטרדה ולשוב למקום עבודתה ללא חשש.


פיצוי ללא הוכחת נזק
התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית שהתקבל בשנת 2013 הגדיל את סכום הפיצוי למוטרדים מ-50 אלף שקלים ל-120 אלף שקלים, ללא הוכחת נזק. דהיינו: מי שהוטרד מינית לא צריך להוכיח כי נגרם לו נזק פיזי או נפשי כדי לקבל את הפיצוי. לצד זאת, עומדת האפשרות לתבוע את המטריד גם בגין נזקים כנזק נפשי, הוצאות רפואיות, אובדן כושר השתכרות וראשי נזק אפשריים נוספים העולים מהמעשה.

יש לציין, כי מתוקף חוק למניעת הטרדה מינית בעבודה, גם למקום העבודה ישנה אחריות במניעת הטרדה מינית על ידי עובדיו. בנסיבות בהן מקום העבודה לא קיים את המוטל עליו על פי הוראותיו של חוק למניעת הטרדה מינית בעבודה, יוכל הנפגע מהטרדה מינית לתבוע גם את מקום העבודה בנוסף לתביעה כנגד המטריד עצמו.

הצלחת התביעה האזרחית, קל וחומר כאשר מגישים תלונה למשטרה, תלויה בעדות מהימנה. על כן, אם עולה חשש להטרדה, מומלץ לתעד את פניות המטריד ודבריו, הן בהקלטה והן ברישום של כרוניקה כתובה. מלבד זאת, כדי לנסות ולשתף חברים בעבודה: אולי אתם לא לבד? ייתכן ועובדים נוספים הוטרדו ע"י אותו אדם ויוכלו לחזק את עדותכם בשעת הצורך.

אם הוטרדתם מינית בעבודה או אם טענו כלפיכם כי הטרדתם מינית, בטרם תנקטו צעדים נמהרים, חשוב שתשתפו את הקרובים לכם ותבחרו עורך דין שינהל את התיק בתבונה. הטרדה מינית בעבודה אינה ככל הטרדה מינית, ויש לבחון אותה בעיניים מקצועיות ובפריזמת דיני העבודה.

האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.

* עו"ד גיא הרשקוביץ' עוסק בדיני עבודה ובמשפט מסחרי.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין