מאת: עו"ד ויקטוריה קובריגה
לפסק הדין בעניין פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי
עובד, שהרים מוטות במשקל של 100 קילו, חש כאבים עזים בבטנו. למחרת, הוא פנה לטיפול רפואי והתגלה כי הוא סובל מבקע מפשעתי (קילה). האם מדובר בתאונת עבודה? ביטוח לאומי טען שלא, אבל בית הדין לעבודה קבע שכן.
בעת שביצע עבודה פיזית מאומצת, שכללה הרמת מוטות-מנשא במשקל של 100 קילו ומשיכת שרשרת ברזל במשקל של 40 קילו, חש סבל בנמל אילת, דקירות חזקות בבטן. הסבל המשיך בעבודתו עם הכאב.
הכאב הלך והתגבר לאורך הלילה, ולמחרת פנה הסבל לטיפול רפואי, שבמהלכו התגלה כי הוא סובל מבקע מפשעתי (קילה). הסבל עבר ניתוח ומאז לא שב לעבודה.
ביטוח לאומי סירב להכיר בפגיעה כתאונת עבודה, ומשכך הגיש נגדו הסבל תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (בשבתו באילת).
במסגרת התביעה התברר שכשבוע וחצי לפני האירוע, שיחק העובד קט-רגל, ובסיום המשחק חש כאב בטן אך התעלם ממנו ולא פנה לטיפול רפואי. עניין זה משמעותי, כיוון שאם מקור הבקע הוא במשחק הספורט, אז אכן- אין להכיר בו כתאונת עבודה.
על מנת להכריע בסוגיה, מינה בית הדין מומחה רפואי. המומחה קבע, שקרוב לוודאי שהבקע קשור לאותו מאמץ גופני חריג שביצע העובד במסגרת עבודתו. עם זאת, הסביר כי אינו יכול לדעת מה הייתה מידת ההשפעה של המשחק קט-רגל על מצב הקילה, מאחר שאין כל תיעוד רפואי בקשר לאירוע.
ביטוח לאומי טען, שעמדת המומחה אינה בהירה ואינה מנומקת. משכך, לא ניתן לקבוע כי מדובר בתאונת עבודה בהסתמך על חוות דעתו. קבלתה באופן הזה, עלולה לזכות את העובד בגמלה שכלל אינה מגיעה לו. אם לא תידחה התביעה, טען הביטוח, לכל הפחות יש למנות מומחה אחר שיחווה דעתו.
חוות דעת מפורטת ומנומקת
השופט יוסף יוספי קיבל את התביעה במלואה, וקבע כי הרמת המשקל החריג באותו יום עבודה, הוא שהביא להתפרצות הקילה, ומשכך- מדובר בתאונת עבודה.
תלונותיו של הביטוח הלאומי על חוות דעתו של המומחה נדחו כולן. נקבע, כי חוות דעתו של המומחה מפורטת, מנומקת ואף מתבססת על ספרות רפואית כמו גם על העובדות שנפרשו בפניו.
המומחה קבע כי יש קשר סיבתי בין המאמץ החריג שנדרש מהעובד שעה שהרים משקל כבד במהלך יום העבודה לבין הבקע. אמנם, המומחה לא ידע להגיד עד כמה השפיע משחק הקט-רגל על התפרצות הבקע, אולם, קבע השופט יוספי, אין בכך כדי לפגוע בעמדה, כי הבקע התפרץ כתוצאה מהמאמץ הפיסי בעבודה.
משכך נקבע, כי יש קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה בגוף העובד, ולכן מדובר בתאונת עבודה, שבגינה זכאי התובע לקבל גמלה מהביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי ישלם לעובד הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 3,000 שקל.
אם יש ספק - אין ספק
בית הדין קבע, כי גם אם קיים ספק בנוגע לקשר הסיבתי, יש לפרש את חוות הדעת לטובת העובד, וזוהי קביעה נכונה. יש לשים לב, כי המשקלים שהרים העובד הינם חריגים, וייתכן שהם אף חורגים מהמותר. בהקשר זה יש מקום לבחון האם נהג המעסיק בהתאם לחובתו לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה.
בשאלת הקשר הסיבתי, יש להבהיר, כי גם אם העובד חש ברע לאחר המשחק, הכאב פסק לאחר מכן. בכך, יש ניתוק של הקשר הסיבתי בין התפרצות הבקע למשחק. לעומת זאת, באותו היום בו נדרש העובד להרים משאות כבדים, הכאב היה כה חזק, שהעובד נאלץ לקבל טיפול רפואי. מכאן ניתן לראות כי צורת עבודתו באותו היום, תרמה תרומה מכרעת להתפרצות המחלה.
לפסק הדין בעניין פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי
* הכותבת היא עורכת דין העוסקת בתחומי הביטוח, הרשלנות הרפואית והנזיקין
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין