לפסק הדין בעניין פלוני ואח' נ' ד"ר גו'שה ואח'
תינוק נולד באמצעות לידת ואקום, עם שיתוק ביד שמאל. ההורים השליכו את מצבו על רשלנות הרופא המיילד ובית החולים, בכך שביצעו את ההליך שלא לצורך. בית המשפט קיבל את עמדתם.
אישה בת 26 הגיעה לבית החולים אלדג'אני שבירושלים, בשבוע ה-40 להיריונה השלישי, במצב של לידה פעילה. בהתאם להפניה שהביאה עמה מהרופא המטפל, הוא הוזעק לבית החולים על מנת ליילד את האישה.
אף שבבדיקה שערך לה הרופא יומיים לפני הלידה, נמצא הולד במשקל 3,400 גרם, הוא נולד בלידת ואקום, במשקל 4,170 גרם. התינוק אובחן כסובל משיתוק בידו השמאלית. בגיליון הלידה לא צוינה הסיבה שבגינה השתמש הרופא בואקום. בדיעבד נודע, כי במהלך הלידה אירעה "תקיעת כתפיים".
נוכח מצבו הבריאותי הקשה של בנם, הגישו ההורים והבן תביעה נגד הרופא המטפל, בית החולים ושירותי בריאות כללית לבית המשפט המחוזי בירושלים.
ראשית, טענו כי בעת מעקב ההיריון במרפאה, השייכת לכללית, התרשל הרופא בהערכת משקל העובר ובכך שלא המליץ על ניתוח קיסרי.
שנית, טענו כי סיום הלידה באמצעות ואקום היה רשלני, שכן לא הוכח שהיה צורך בהליך המסוכן. לדברי המומחה מטעם ההורים, להיעדר התיעוד בדבר קשיי הלידה יש 'ריח של רשלנות'.
בית החולים הכחיש כל אחריות, וטען בין היתר, כי הרופא ביצע את הלידה באופן פרטי, ולכן אינו אחראי למעשיו. כמו כן, הגיש הודעת צד שלישי נגד הכללית, בטענה להתרשלות במעקב הלידה.
הרופא טען, כי אמנם לא היה חלק מהצוות הרפואי של בית החולים באותה תקופה, אולם לא הייתה זו לידה פרטית. הוא לא קיבל בגינה תמורה, וקיבל אישור מראש לביצועה בבית החולים.
הרופא הכחיש את רשלנותו, וטען בין השאר, כי הערכת המשקל לא הייתה פגומה והנתונים שהיו בפניו לא העמידו כל חשד שהעובר גדול, לכן לא יכול היה להמליץ על ניתוח קיסרי. לטענות אלה הצטרפה הכללית.
המעקב כשורה, הלידה לא
תחילה, קבעה השופטת גילה כנפי-שטייניץ, כי הרופא לא ביצע את הלידה באופן פרטי. לדבריה, הוכח כי הרופא הורשה ליילד בבית החולים למרות שהפסיק לעבוד שם באופן סדיר, וכי לא קיבל כל תשלום עבור הלידה.
בשאלת ההתרשלות במהלך מעקב ההיריון הכריעה השופטת לטובת הרופא והכללית. נפסק, כי לא ניתן היה להעריך את המשקל המדויק של העובר ולא ניתן היה לצפות מראש, כי הוא עלול להיתקע ולכן יש ליילדו באמצעות ניתוח קיסרי.
לעומת זאת, קבעה השופטת, כי ביצוע הלידה בואקום היה רשלני. נפסק, כי למרות הצורך בתיעוד ברור של לידות ואקום - כזה שיפרט אם התקיימו התנאים לביצועה ויתאר את אופן חילוץ העובר - לא נערך תיעוד שכזה.
במצב כזה, על הרופא ובית החולים להוכיח שלא התרשלו בעת חילוץ העובר. אלא שהם לא עמדו בנטל זה. בהקשר זה, הזכירה השופטת את עדות הרופא, בה אמר כי ביצע את ההליך בשל מצוקת העובר. אולם, ברישומי המוניטור לא נראו סימני מצוקה המחייבים חילוץ מידי. עוד נקבע, כי לא הוכחה התקיימות התנאים הרפואיים המאפשרים חילוץ בואקום.
העלמת האירועים החריגים בלידה מהרישום, כמו גם אי-הבאת האחיות שנכחו בלידה לעדות, הוסיפה השופטת, מעלה את החשד כי היה כאן ניסיון להסתיר את ההתרשלות. משכך, התביעה נגד הכללית נדחתה ואילו התביעה נגד הרופא ובית החולים התקבלה.
שיעור הנזק של התובע, אשר נותר עם 50% נכות, הועמד על 1,792,853 שקלים, וזאת בגין הפסדי שכר, עזרת אחרים וכאב וסבל, בניכוי הגמלאות מהביטוח הלאומי, ככל שיקבלן.
המסקנה: ביסוס החלטות על ידע ורישום מדויק
עוה"ד ד"ר ערן אגו והילה בועז-גבאי מדגישים את החשיבות שבביסוס החלטות רפואיות על ידע עדכני הנתמך בספרות מקצועית ובנסיון קודם, בהתאם לנורמות המקובלות באותה עת בעולם הרפואה.
אגו ובועז-גבאי מוסיפים, כי "יש לזכור שאי-ניהול תקין של רישומים רפואיים מצביע כשלעצמו על רשלנות רפואית".
לפסק הדין בעניין פלוני ואח' נ' ד"ר גו'שה ואח'
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין