בעוד שמערכת הבריאות אינה אשמה בהופעת מחלה עצמה, במקרים רבים היא מתרשלת כלפי חולים, בין אם באבחון מאוחר מדי או טיפול לקוי.
רבקה (שם בדוי) התבשרה שהיא "חולה בסרטן השד". מעבר לחדשות הקשות על הצורך בטיפולים, ההשלכות, הסיכונים ומירוץ החיים שנעצר ברגע אחד, רבקה גם הבינה שהיא אובחנה בשלב מתקדם של הסרטן – המונח הוא STAGE III – עם מעורבות של בלוטות הלימפה וחשד לגרורות נוספות.
לייעוץ בענייני רשלנות רפואית:
עורך דין רשלנות רפואית
כמה ימים לאחר מכן חלחלה בה ההבנה שהסימנים היו שם הרבה לפני כן, וכי רופאת משפחה שאמרה לה לפני כשנה שהגוש הוא לא סרטני כיוון שהממוגרפיה תקינה, ולכן גם לא שלחה אותה לביצוע ביופסיה, למעשה כשלה בעבודתה.
בגלל התנהלות זו, רבקה צריכה להתמודד כיום עם סרטן בשלבים מתקדמים, דבר המחייב טיפול אגרסיבי יותר, ומפחית את סיכויי ההחלמה מהמחלה באופן משמעותי.
גורם המוות מספר 1 – מי נושא באחראיות?
סיפורה של רבקה הוא סיפורם של מטופלים רבים, אשר מערכת הבריאות התרשלה כלפיהם.
חשוב להדגיש, כי בעוד המערכת הרפואית אינה אחראית לעצם התרחשותו של הסרטן, רבים הם המקרים בהם היא נושא באחריות להחמרה של המחלה, לפגיעה באיכות חייו של המטופל ובסיכויים להחלים ולהאריך את חייו.
על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו השנה, מחלת הסרטן מהווה גורם המוות מספר 1 בישראל.
בעוד שמשרד הבריאות תולה את האחריות בשינוי התנהגותי של האזרחים, שלכאורה מתעלמים או לא נבדקים, הנתונים של מקרי המוות מתעלמים מהגורם האנושי שמקורו במערכת הבריאות, ומהכשלים בתוך המערכת עצמה.
כלומר, ישנם מקרי מוות שנבעו מאיחור באבחון של רופאים, אי ביצוע בדיקות אבחון בשל עלותם כגון MRI ואף CT תחת חומר ניגוד, רשלנות בביצוע מעקב וטיפול נכון לאחר שמאובחן הסרטן, ועד לרשלנות במניעת החמרה, ממעקב לקוי בקופה"ח, אי ביצוע הפניה למומחה הרלוונטי, ועוד.
לרוב, באמצעות מעקב תקין ניתן וצריך לאבחן את הסרטן בשלבים ראשוניים. על מנת לקבוע אם גורם כלשהו התרשל, יש לבחון את מכלול הנתונים של המקרה, גורמי הסיכון של המטופל, תלונותיו הספציפיות, התסמינים ו"נורות האזהרה", אם היו כאלה.
עם העלייה הגוברת במספר מקרי הסרטן המתגלים בארץ ומקרי המוות בהתאם, עולה מגמה ברורה של מקרי רשלנות רפואית באבחון סרטן.
לדוגמא, מחלות הקולטיס והקרוהן מגבירות את הסיכון באחוזים גבוהים, לחלות בעתיד בסרטן המעי הגס. המשמעות היא כי מעבר לטיפול במחלתם, אנשים החולים במחלות אלו מחויבים להיות במעקב סדיר לשם אבחון מחלת הסרטן.
אישה בת 35 שרופאיה במחלקת הגסטרו לא עמדו על הצורך בביצוע קולנוסקופיה אחת לשנה, וזאת על היותה חולה בקוליטיס למעלה מעשור. כאשר כבר החלו להופיע סימנים של דימום במערכת העיקול, בוצעה הבדיקה, והתגלה סרטן מתקדם במעי הגס.
כשנה לאחר האבחון נפטרה האישה, והותירה אחריה בעל ושני ילדים. אבחון וטיפול מוקדם יותר, היו משנים את התוצאה.
בית החולים נתבע וגם שילם פיצוי במסגרת בהליכי פשרה.
אם יש "תחושת בטן" – לכו לבדוק
עם זאת, לא בכל מקרה בו סרטן אובחן בשלב מתקדם מדובר ברשלנות רפואית. השאלה היא האם הייתה חריגה מסטנדרט רפואי סביר. לדוגמא, האם הרופא המטפל כשל באבחון גורמי הסיכון אשר חייבו ביצוע בדיקות נרחבות, כגון מחלות רקע והסיטוריה משפחתית. או למשל, במקרה שרופא לא פענח נכון תוצאות של בדיקות דם, לא שלח לבדיקות מתאימות במועד, לא ביצע פענוח מדויק של בדיקות הדמיה, לא נתן את הדעת לתלונות ספציפיות של מטופל וכו'.
בעניין שרה אליהו (ת"א 6410/04) פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי רופאי קופ"ח התרשלו באבחון נגע ברגלה של המנוחה כנגע מלנומה. אותה מטופלת התלוננה במשך כשמונה חודשים על נגע בכף רגלה. הטיפולים שקיבלה כללו בעיקרם טיפול משחתי.
אף על פי שרופא העור שטיפל בה ציין כי יש לבצע בדיקה בכדי לשלול שמדובר נגע ממאיר, בפועל האישה לא נשלחה לביופסיה או הסרה של הנגע. רק בחלוף שמונה חודשים היא הופנתה לטיפול אונקולוגי במלנומה, אך זה כבר היה מאוחר מדי. כחצי שנה לאחר מכן האישה נפטרה, כתוצאה מהתפשטות הגרורות בגופה.
בית המשפט קבע שאילו הסרטן היה מאובחן הסרטן שמונה חודשים קודם לכן, ניתן היה למנוע את פטירתה בסיכוי של 25%. בגין נזק שנגרם לה, המוגדר בעגה המשפטית כ"פגיעה בסיכויי ההחלמה" נפסק לעזבונה פיצוי בסך של כ-500,000 שקל.
מי שחש שמחלתו יכולה הייתה להיות מאובחנת בטרם עת, עוד בשלביה הראשונים, ומי שחש כי הטיפול או המעקב לאחר אבחון הסרטן לא נעשה בצורה מיטבית, כדאי שיבדוק האם תחושת הבטן שלו נכונה.
אז כפי שקופות החולים מפצירות בכם ללכת להיבדק, אני ממליץ לכל מי שחלה במחלת הסרטן וחש שבעניינו היה מחדל או שהוא קיבל טיפול לקוי – שיבדוק זאת.
אמנם תביעה לא תוכל לשנות את התוצאה אבל תבטיח לכם צדק אישי, ואפשרות כלכלית להתמודד עם המחלה.
* עורך דין אייל בן ישי עוסק ברשלנות רפואית
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין