מאת: גלעד בנאי, עו"ד
לפסק הדין בעניין מרקעי תקשורת בע"מ ואח' נ' גילת רשתות לווין בע"מ ואח'
בפסק דין שיצא לאחרונה, נדונה תביעה של בעלי מניות כנגד חברה, בשל ביטול הסכם מיזוג. לטענתם, ביטול המיזוג מנע מהם רווחים, ועל החברה לפצותם. עו"ד גלעד בנאי מסביר על עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ועל סמכות הדירקטוריון להחליט גם ללא אישור בעלי המניות.
חברה היא 'אישיות'?
אחת מאבני היסוד של העולם הכלכלי המודרני הוא עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד. בקצרה, מדובר בעיקרון הקובע כי המשפט מתייחס אל התאגיד - חברה, עמותה או אגודה שיתופית - כישות עצמאית, כשירה לחובות ולזכויות. מבחינה משפטית, החברה היא בעלת אופי, אינטרסים ומטרות שהם נפרדים ונבדלים מאלה של בעלי הזכויות בה - בעלי המניות בחברה, החברים בעמותה או באגודה השיתופית וכדומה.
עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת הוא בעל חשיבות שלא תסולא בפז לחיי הכלכלה המודרניים, בעיקר כיוון שהוא מאפשר לבעלי מניות בחברה לגדר את הסיכון שהם נוטלים על עצמם מצד אחד ולקבל חלקים ברווחי החברה, מצד שני. כלומר- בעלי המניות מרגישים מוגנים, שכן הליכים משפטיים, ככלל, לא יתנהלו כנגדם באופן אישי, אלא נגד החברה, והם זכאים לקבל את הרווחים בהתאם להשקעותיהם בחברה.
בהיעדר אבחנה בין חובות בעלי המניות לחובות החברה, אני מתקשה לראות מי היה מוכן לממן את מסעות הגילוי-כיבוש בעולם החדש של אמצע האלף הקודם, סלילת מסילות ברזל לרוחבה של אמריקה, השקעה במיזמי תעשיה עתירי וכל יוזמה כלכלית אחרת.
מתקפות מבית
מבנה משפטי זה, היוצר חוסר סימטריה בין סיכויי בעל המניות לרווח לבין הסיכון האישי שהוא לוקח על עצמו נמצא, מטבע הדברים, תחת מתקפה מתמדת. הציבור מתקשה להשלים עם מצב שבו יזם זריז נהנה במשך שנים מפירות רווחיו כאשר מיזמיו מצליחים ואילו בעיתות משבר, משיבשו המקורות, הוא ממהר להסתתר תחת עקרון האישיות הנפרדת של התאגידים אותם הקים, על מנת להתחמק מחובותיו, כפי שרואה זאת הציבור.
בדרך הטבע, התקפות אלה על אישיותה הנפרדת של החברה מגיעות לרוב מבחוץ - בדרך כלל מצד נושיה הממורמרים, הרואים בעיניים כלות איך ירדה השקעתם במיזם לטימיון בעוד בעלי המניות שומרים לעצמם את פירות השקעתם.
ועם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לסוג חדש של מתקפות על האוטונומיה של החברה לנהל את ענייניה בעצמה - מתקפות מבפנים, מצד בעלי המניות עצמם.
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז עוסק בדיוק במתקפה מסוג חדש זה - מדובר בהליך שבו היתה אמורה חברה בשם גלקטי אחזקות להתמזג לתוך חברת גילת רשתות לוויין. ההליך, שהתנהל בשנים 2007-2008 לא צלח היות ולדעת הנהלת גילת לא עמדה החברה המתמזגת בהוראות הסכם המיזוג. בסופו של דבר בוטל ההסכם עקב הפרתו וגילת אף קיבלה פיצוי בסך של כ-20 מיליון דולר.
בתביעתם כנגד גילת ונתבעים נוספים שהיו מעורבים בהליך, טענו בעלי המניות, כי בכך שביטלה את הליך המיזוג ואף דחתה, ללא הצדקה, הצעות שונות שהיו מאפשרות את ביצוע המיזוג, טעתה הנהלת גילת בשיקול דעתה המקצועי וכן הפרה את חובות האמון והזהירות כלפיהם. לטענת התובעים, הליך המיזוג היה מעלה את מחיר מניות החברה בשיעור ניכר, ובעקבות כך גם את שווי אחזקותיהם. משההליך לא הושלם, הרי שגילת והנהלתה חייבים לפצות אותם על הרווח שנמנע מהם.
לדירקטוריון הזכות והסמכות
בפסק דין ארוך ומנומק, דן השופט יעקב שינמן בשאלות רבות וחשובות, ובהן מעמדו של הדירקטוריון ביחס לבעלי המניות, מחויבותו להביא החלטה הדוחה הצעת מיזוג לאישור האסיפה כללית, חובות הדירקטורים כלפי בעלי המניות במסגרת עסקת מיזוג וחובות הדירקטוריון לדאוג גם לאינטרסים של בעלי המניות, להבדיל מאינטרס החברה.
נקבע, כי קריאה נכונה של כלל סעיפי חוק החברות העוסקים בסמכויות, זכויות וחובות הנהלת החברה מלמדת שרק הצעות שאושרו על ידה ונמצאו ראויות מבחינה כלכלית ועסקית כלפי החברה, נושיה ובעלי מניותיה יובאו לפני האסיפה הכללית לאישור.
בהתאם, נקבע כי לדירקטוריון הזכות והסמכות לדחות הצעות מיזוג חדשות עוד בטרם הבאתן לידיעת בעלי המניות. וזאת כיוון שלא ניתן לקבל גישה שלפיה תוכל האסיפה הכללית, גוף חסר ידע מקצועי ומיומנות, לתת החלטה ההפוכה מזו שנתן הדירקטוריון, שהוא הגוף המקצועי והמיומן בחברה. בפרט כשמדובר בדחיית הצעת מיזוג שהדירקטוריון החליט שאינה מיטיבה עם החברה.
לגופו של עניין, נקבע כי הנהלת גילת נקטה בכל הצעדים הנדרשים, לרבות בדיקות בידי גורמים מקצועיים, על מנת לבסס את החלטתה לבטל את הליך המיזוג. משהתקבלה ההחלטה, לא היה מקום להביא את הביטול לאישור אסיפת בעלי המניות. אותו הכלל נכון לגבי ההצעות לשינוי מתווה המיזוג, שנדחו כולן כיוון שלא היו מגובשות ורציניות דיין או שלא היו על דעת כל הצדדים.
בסופו של יום נדחתה התביעה, ובכך ביסס בית המשפט מחדש את הגישה המשפטית הרואה בחברה ישות עצמאית ונפרדת מבעלי מניותיה שנתונה לה האוטונומיה לנהל בעצמה את ענייניה על פי האינטרסים שלה עצמה לפי מיטב שיקול דעתה ואת סמכותו של הדירקטוריון כאורגן הדומיננטי והעיקרי בחברה.
לפסק הדין בעניין מרקעי תקשורת בע"מ ואח' נ' גילת רשתות לווין בע"מ ואח'
* הכותב הינו עורך דין העוסק בתחום המשפט האזרחי-מסחרי
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני תאגידים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין