להחלטה בעניין מדינת ישראל נ' עופר סנקר
מאת: עו"ד לאה גולדמן
המחוזי ביטל את החלטת ביהמ"ש לתעבורה וקבע, לבית המשפט לתעבורה אין סמכות לדון בעררים על קביעות בוחני תעבורה.
ביוני 2013 עצר בוחן של משרד התחבורה רכב לבדיקה, שבתומה נמסרה לנהג הודעת איסור שימוש ברכב לפי תקנה 308 לתקנות התעבורה. הסיבה להודעה הייתה, התקנת 'מגינים פריקים' על חלונות הרכב שהינם ככל הנראה מגני פלסטיק המותקנים על גבי רכב ממוגן. בנוסף, התבקש הנהג על ידי הבוחן לגרור את רכבו למוסך ולתקן את כל הליקויים שנמצאו בו. הנהג, שנפגע מן העונש שהוטל עליו, הגיש ערר על החלטת הבוחן לבית המשפט לתעבורה באשקלון.
בבקשתו, הציג הנהג תצלומים של הרכב וטען כי לא היה מקום לאסור עליו את השימוש ברכב, משום שמדובר במגינים הניתנים לפירוק ואין איסור חוקי לנוע איתם.
בימ"ש לתעבורה: החלטת הבוחן חסרת סמכות
רגע לפני שביהמ"ש נתן את החלטתו, העלה נציג המשטרה, שנכח בדיון, את הטענה, כי לבית המשפט לתעבורה כלל אין סמכות לדון בתביעה. לדבריו, החלטת בוחן משרד התחבורה הינה החלטה מנהלית אשר ניתנת לתקיפה רק על ידי הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
השופטת רבקה בן יששכר דחתה את טענת המשטרה, וקבעה שזו הועלתה באיחור רב, וכי היה צריך להעלותה מיד בתחילת ההליך ובוודאי לא בסופו. לפיכך, קיבלה השופטת את טענת הנהג וקבעה כי החלטת הבוחן ניתנה בחוסר סמכות.
המדינה, שסירבה לקבל את קביעת השופטת, הגישה ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך שהיא טוענת כנגד סמכותו של בית המשפט לתעבורה לדון בערר. כמו כן, ביקשה המדינה לפתוח מחדש את נימוקי ההחלטה עצמה.
המחוזי: ביהמ"ש לתעבורה חסר סמכות
השופט אלון אינפלד קיבל את הערר וקבע כי לבית המשפט לתעבורה כלל לא היתה הסמכות לדון בבקשה.
על מנת להסביר את קביעתו, ערך השופט אבחנה בין שני סוגי החלטות בדבר איסור שימוש ברכב: הראשונה, הודעת איסור שימוש ברכב שניתנת על ידי קצין משטרה אשר משמשת ככלי לענישה מנהלית כלפי בעל הרכב, ששימש לביצוע עבירה חמורה. השנייה, הודעת איסור שימוש ברכב שניתנת על ידי שוטר או בוחן, שהינה כלי מנהלי למניעת שימוש ברכב לקוי.
במקרה האחרון, השגה על החלטת הבוחן צריכה להיות באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולא באמצעות פניה לבית המשפט לתעבורה. משכך, ביטל השופט את החלטת ביהמ"ש לתעבורה, אך זאת מבלי להביע עמדה באשר לחוקיות התקנת המיגונים הפריקים על הרכב.
להחלטה משמעות רבה, שכן לאחר שהוחלט כי החלטת המחוזי ניתנה בחוסר סמכות, קביעתו של בוחן התנועה עומדת בעינה, משמע, על הרכב חל איסור תנועה כל עוד לא יתוקנו הליקויים והוא ימצא כשיר במבחן רישוי ("טסט").
לא נפסקו הוצאות.
פרשנות: חשוב לדעת מהן סמכויות הבוחן
מדובר בהחלטה נכונה ומנומקת היטב. על הנהג היה לתקן את הליקויים או להגיש עתירה מנהלית. בשולי הדברים יוער, כי לא ברור מדוע במקרה זה החליט הבוחן לתת הודעת איסור שימוש ברכב על התקנת מגינים פריקים, שאינם חלק ממרכב הרכב, ולכן התקנתם אינה מהווה עבירה.
ויודגש, תקנות התעבורה קובעות כי על הרכב ואביזריו להיות תקינים בכל עת, כך שאין בהם כדי לגרום לרעש, הפרעה, נזק או סכנה לאדם או לרכוש.
לעיתים רבות, אנו נתקלים במקרים בהם נהגים עורכים שינויים ברכב, כגון ניסור הגג, הורדת חלקים מהמרכב, שימוש בגלגלים ללא תקן וכיו"ב. למען בטחון הציבור ואכיפת התקנות, הוקנתה סמכות לבוחן של רשות הרישוי או לשוטר לעצור כלי רכב לבדיקה ובמידה ויקבע כי הרכב מסוכן או שהותקנו עליו אביזרים בלתי חוקיים. כמו כן, בסמכות הבוחן לאסור את השימוש ברכב עד לתיקון הליקויים.
להחלטה בעניין מדינת ישראל נ' עופר סנקר
למדור: תעבורה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין