ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל - משרד הבטחון נ' אברמוב ואח'
המדינה הפכה חלק מקרקע פרטית סמוכה למתחם סי אנד סאן, לחניון וכביש גישה למתקן בטחוני שנמצא באזור. לאחר שביהמ"ש קבע כי התנהלות המדינה מקוממת ועליה לפנות את השטח ולשלם לבעלי הקרקע דמי שימוש גבוהים, היא הגישה ערעור על גובה דמי השימוש. מה נקבע?
בעלי 30% מקרקע שנמצאת באזור חוף תל ברוך, ליד פרויקט סי אנד סאן, ביקשו לסלק את ידה של המדינה מהשטח ולחייב אותה לשלם להם 758,825 שקלים עבור השימוש שעשתה בקרקע ללא כל זכות לאורך שנים. לטענתם, לפני למעלה משני עשורים, תפסה המדינה את הקרקע, הקימה בשטח אנטנות, וסללה כביש גישה וחניון לבאי מתקן בטחוני שנמצא באזור.
לאחר שביהמ"ש הורה למדינה לפנות את הקרקע, היא עשתה כן חלקית, ואת החלק הנותר הפקיעה לתקופה של 5 שנים. ההפקעה פגה באוקטובר 2007. במקביל, היא הגיעה להסכם פשרה עם בעלי הקרקע באשר לדמי השימוש עבור השנים השתמשה בקרקעותיהם, שלא כדין.
למרות שההפקעה פקעה, כאמור, לא פינתה המדינה את הקרקע, ומשכך נאלצו בעליה לפתוח נגדה בהליך נוסף. בית משפט השלום הורה לה שוב לסלק את ידה, וכן לשלם עבור השימוש שעשתה בקרקע בין השנים 2007-2011. דמי השימוש נקבעו בידי שמאי מוסכם שמינה ביהמ"ש, על שיעור של 6% משווי הקרקע לשנה.
בערעור שהגישה המדינה נגד בעלי הקרקע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, היא טענה כי דמי השימוש בהם חויבה גבוהים מדי, בפרט כשמדובר בקרקע להשקעה, שלא נעשה בה שימוש. עוד טענה, כי לא ניתן להתעלם מכך שהשימוש שעשתה בקרקע הינו לצרכים ציבוריים ובטחוניים, ומהפגיעה האנושה במתקן, בכך שלא תהיה גישה אליו.
בעלי הקרקע שהתנגדו לטענות המדינה, הוסיפו כי אין להעניק למדינה פרס על התנהלותה הבריונית והכוחנית, במסגרתה עשתה דין עצמי בניגוד לחוק.
עדיין פולשת, ועוד מעזה לטעון
השופטים ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי ורות לבהר- שרון דחו את הערעור. השופט ורדי, אשר כתב את פסק הדין, קבע כי אין כל סיבה להתערב בהכרעת השמאי המוסכם, אשר מונה מטעם בית המשפט, וערך חוות דעת מפורטת ומנומקת, עליה נחקר ארוכות.
השופט הוסיף, כי התנהגותה המקוממת של המדינה במקרה זה, השפיעה רבות על דחיית הערעור.
"והנה, המערערת- מדינת ישראל, מודעת לכך שההפקעה פקעה, לא פועלת לחידושה והארכתה של ההפקעה, עושה דין עצמי, ממשיכה לתפוס שלא כדין את המקרקעין כפולשת, ועוד מרהיבה עוז לטעון טענות כנגד המשיבים על כך שאין מקום לחייב לשלם 6% מערך הקרקע אלא לשיטתה יש לחייב את המשיבים להשכיר לה את המקרקעין במחיר נמוך", כתב.
עוד הוסיף, כי אילו הייתה המדינה נוהגת כראוי, ומנהלת משא ומתן עם המשיבים לשכירת השטח, אין ספק שהייתה מסכימה לשלם להם דמי שכירות גבוהים, בהתאם לכוחות השוק ולעובדה, שמעבר דרך הקרקע שלהם, הוא הדרך היחידה להגיע לבסיס.
לבסוף, קבע השופט, כי בנסיבות הקונקרטיות של המקרה, אין מקום להפחית את דמי השימוש, גם לאור התנהגותה הלא-ראויה של המדינה, וגם מאחר שאינם בלתי-סבירים בהתחשב במחירי הנדל"ן בשוק החופשי.
המדינה חויבה לשלם לבעלי הקרקע שכר טרחת עורך דין של 35 אלף שקל.
לדברי עו"ד גלעד אלכסנדר בר, העוסק בתחום המקרקעין מדובר בפסק דין מהותי, שקובע מסמרות לגבי פסיקת דמי שימוש ראויים לבעל קרקע שפלשו אליה.
זאת, הוא מסביר, "כיוון שנקבע בו כי גם אם מדובר בקרקע שבעליה לא עשו בה כל שימוש בעת הפלישה, ועל כן לא נגרם להם חסרון כיס, הם עדיין זכאים לדמי שימוש ראויים מהפולש, מעצם ההתעשרות המושגית של הפולש על חשבונם".
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל - משרד הבטחון נ' אברמוב ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין