ידיעה בלעדית של פסקדין שפורסמה גם ב
לפסק הדין בעניין שפיר נ' יניר מערכות בע"מ
עובד שפוטר מיד לאחר שהודה בגניבה מהמעסיקה, הגיש נגדה תביעה לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות. המעסיקה טענה, כי משמדובר בעובד שסרח, היא לא הייתה מחויבת לתת לו הודעה מוקדמת ולשלם לו פיצויים. מה קבע ביה"ד?
בשנת 2008 התעורר בחברת האלקטרוניקה 'יניר מערכות בע"מ' החשד, כי מספר עובדים גונבים חלקים מהמעבדה ומשתמשים בהם לביצוע עבודות פרטיות. ממצאי חוקר פרטי ששכרה, אישרו את החשד, והעובדים פוטרו.
אחד מעובדים אלו, טכנאי מעבדה, שטען כי עבר חקירה ארוכה ומשפילה, שבסופה פוטר ללא הודעה מוקדמת ומבלי שנערך לו שימוע, הגיש נגד המעסיקה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, שכר עבודה וזכויות סוציאליות נוספות.
העובד הודה כי נטל מוצרים מהמעבדה, אך לטענתו היו אלה חלקים לא תקינים, שממילא היו נזרקים, ולכן חשב שאין צורך לבקש רשות לקחתם. עוד טען, כי לאחר החקירה אולץ לחתום על מסמך שהוכתב לו מראש, ולהודות בגניבה, אם כי אפשרו לו להוסיף דברי הסבר למעשיו. לטענתו, במשך שלוש שנים חש נורא ואיום עם מעשיו, אך לאחר מכן הבין שהם לא כל כך נוראיים.
המעסיקה טענה מנגד, כי העובד נטל ציוד חדש ועשה בו שימוש פרטי, והוא הודה במעשיו, לאחר שהחשדות אוששו בצילומי אבטחה, אותם אף הגישה לביה"ד. לפיכך, טענה כי העובד אינו זכאי כלל לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. עם זאת, אישרה שהעובד זכאי לשכר עבודה, לדמי הבראה ופדיון חופשה.
"לגנות ולהוקיע"
השופטת שרון אלקיים קיבלה את התביעה חלקית. נפסק כי המעסיקה הוכיחה כי העובד אכן גנב ממנה מוצרים חדשים, באמצעות מספר ראיות, ובהן- צילומי האבטחה, המראים את העובד מכניס לתיק חלקים באריזה מקורית; חתימתו על ההודאה מבלי להזכיר את טענתו כי מדובר בחלקים ישנים, הגם שאפשרו לו לכתוב דברי הסבר, ולבסוף- התחושות הקשות שסיפר שליוו אותו, אשר אינן משתלבות עם הטענה כי לא חשב שמדובר בגניבה.
"לטעמנו כל גניבה ממעביד יש לגנות ולהוקיע...", כתבה השופטת וקבעה כי בשל מעשיו החמורים, יש לשלול מהעובד לחלוטין את תמורת ההודעה המוקדמת ולהפחית 40% מפיצויי הפיטורים שלו.
עם זאת, נקבע כי למרות שאין ספק שמעסיקה זכאית לפטר עובד שגנב ממנה, דווקא מקום בו היא מעלה טענות מאד קשות נגדו, עליה להקפיד ביתר על עריכת שימוע, ומשלא עשתה כן, עליה לשלם לו פיצוי.
לפיכך נפסק, כי המעסיקה תשלם לתובע פיצויי פיטורים מופחתים של 10,631 שקל, 2,500 שקל כפיצוי בגין אי-עריכת שימוע ו- 4,702 שקלים נוספים עבור שכר עבודה ויתר זכויותיו, ובסך הכל- 17,833 שקלים. כמו כן, חויבה לשאת בשכר טרחת עורך דין של 1,800 שקל. הוצאות נוספות לא נפסקו.
עו"ד מנחם אברהם, העוסק בדיני עבודה, מציין כי "הפסיקה ממחישה כראוי כיצד בית הדין מפריד ומגן על זכויות העובד, למרות ההכרה במעשיו החמורים. כך, שלל ממנו את דמי ההודעה המוקדמת וחלק ניכר מפיצויי הפיטורים, ובו זמנית, הכיר בהתנהגות השרירותית של המעסיקה כלפי העובד, בעניין שאר זכויותיו".
לדבריו, "העניין מקבל ביטוי ביתר שאת, בכך שמעבר להכרה בפגיעה בזכויות הבסיסיות של העובד (שכר עבודה, פדיון חופשה, דמי הבראה וכיו"ב) וחיוב המעסיקה לשלמן, מכיר בית הדין בזכותו לשימוע אמיתי בטרם יפוטר, ואדרבא- מחייב את המעסיקה להקפיד עוד יותר על עריכתו כאשר מיוחסים לעובד מעשי גניבה חמורים, על מנת לתת לו הזדמנות נאותה להיערך כראוי ולהשמיע את טענותיו הנגדיות".
לפסק הדין בעניין שפיר נ' יניר מערכות בע"מ
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.