לגזר הדין בעניין ועדה מקומית הראל נ' רמי לוי שווק השקמה בע"מ ואח'
בשנת 2008 הוצא צו הריסה שיפוטי לסניף של רמי לוי במבשרת ציון, שנבנה ללא היתר. אלא שגם בחלוף 4 שנים, המשיכה הרשת להפעיל את המרכול, ואף בנתה לצדו מבנים לא חוקיים נוספים. לאחר שהודתה בביצוע העבירות, הוטל על הרשת קנס של 900 אלף שקל.
בכתב אישום שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובניה הראל נגד רשת רמי לוי שווק השקמה, נטען כי בשנת 2006 הקימה הרשת סניף באזור התעשייה במבשרת ציון ללא היתר. בעקבות זאת, הורשעה בעבירת בנייה ללא היתר, וביהמ"ש אסר עליה להשתמש במבנה וציווה על הריסתו עד דצמבר 2008.
אלא שבכתב אישום נוסף שהגישה הוועדה נגד הרשת, היא טענה כי למרות הצו השיפוטי, המשיך המרכול לפעול עד לינואר 2012, והוא עודנו עומד על תילו. עוד נטען, כי בדצמבר 2009 הוקמו באזור שני מבני פח, גם הם, שלא כדין - האחד שימש לממכר ירקות והשני כחדר אוכל לעובדי הסופר. כמו כן, נטען כי בשנת 2011 או 2012 הוקם מבנה נוסף, ששימש כמחסן והוצבו בו מכולות, שוב- ללא היתר ובניגוד לחוק.
במסגרת הסדר טיעון, הודתה הרשת בביצוע העבירות, והצדדים הסכימו, כי ב יוצאו צווי הריסה למבנים, ויוטל על הרשת קנס כספי, שינוע בין 450 אלף שקל ל 1,050,000 שקל. בהחלטת ביניים, הוציא בית משפט השלום בבית שמש צווי הריסה למבנים, וכעת ניגש לפסוק את סכום הקנס.
הוועדה המקומית ביקשה להטיל על הרשת את הקנס המקסימאלי. היא טענה, כי מדובר בעבירות חמורות, בפרט בשל העובדה שהרשת הפרה את צו ההריסה השיפוטי ביודעין, לאורך 4 שנים תמימות, תוך שהמשיכה לבנות באזור שלא כדין. עוד הוסיפה, כי יש לייחס חומרה יתרה לכך שהעבירות בוצעו ממניע כלכלי בלבד.
הרשת ביקשה מנגד להסתפק בקנס הנמוך, שכן לטענתה, לאורך השנים לא ניסתה להכשיר את הבניה, וכשהתברר לה שהדבר בלתי אפשרי, רכשה קרקע חלופית, אליה תעביר את המרכול. עוד טענה, כי כבר הרסה חלק מהמבנים, ובקרוב תהרוס גם את המרכול עצמו כאמור.
מכת מדינה
"עבירות של בניה ללא היתר ובניה בניגוד לתכנית הן מכת מדינה, הגורמת לנזקים סביבתיים וחברתיים קשים", כתב השופט ירון מינטקביץ בפתח גזר דינו.
נפסק, כי הקמת מרכול באזור תעשייה אסור מסיבה מהותית, מאחר שעסק שכזה, אליו מגיעים לקוחות רבים, דורש הסדרת שטחי חנייה והתאמת תכנית תנועה. השופט ציין, כי יש לראות בחומרה את העובדה שהעבירות בוצעו ממניעים כלכליים, ובכלל זה ההחלטה שלא לבצע צו הריסה שיפוטי במשך שנים, במחשבה שהדבר ממילא ישתלם יותר, אף אם ביום מן הימים תיאלץ הנאשמת לשלם קנס.
"(...) אין ספק, כי בחירתה של הנאשמת להפר את החוק ולא לבצע את צו ההריסה, נבעה מתחשיב פשוט, כי המשך השימוש בבניה משתלם לה יותר מאשר הריסתה, אף אם יוטל קנס כספי", כתב השופט. ולפיכך קבע, כי בנסיבות המקרה, מוצדק להטיל על הנאשמת קנס כספי כבד, שיהפוך את ההחלטה שלא לבצע את צו ההריסה לבלתי משתלמת בעליל.
לבסוף נקבע, כי בגין הפרת צו ההריסה תשלם הנאשמת קנס של 900 אלף שקל, וכי יש להטיל עליה גם קנס של 100 אלף שקל בגין המבנים הנוספים, אולם מאחר שהודתה במיוחס לה, חסכה זמן שיפוטי, וכבר הרסה את המבנים, היא תשלם את הקנס על הפרת הצו בלבד.
כמו כן, הורה השופט לנאשמת לחתום על התחייבות של 500 אלף שקל, שלא תבצע עבירות תכנון ובניה במשך שלוש שנים. הוצאות לא נפסקו.
לא היה מקום לכעוס כל כך
לדברי עו"ד אבי זהר, "צו ההריסה ניתן בשל בניית ללא היתר, אך למעשה, אי אפשר היה לקבל היתר מאחר שלפי תכנית הבנייה ניתן לבנות באזור רק למטרות תעשייה".
לדעתו, "המקרה מעורר תחושה לא נוחה. נכון שפורמאלית הרשת בנתה ללא היתר, אבל מעשית, אם היה כדאי לבנות שם, הרי שכבר היה יזם שהיה בונה מבנה לתעשייה, אך מה לעשות, אנו לא חזקים בתעשייה. מאידך, המרכול עושה שירות לציבור שהרי הציבור נוהר לרכוש שם.
"אז מה לא בסדר ומי לא בסדר?" שואל עו"ד זהר ומוסיף: "לדעתי לא היה מקום לכעוס כלכ כך על רמי לוי במקרה זה.
לגזר הדין בעניין ועדה מקומית הראל נ' רמי לוי שווק השקמה בע"מ ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין