לפסק הדין בעניין בית בלב בע"מ נ' עירית רמת השרון
עיריית רמת השרון דרשה מהמרכז לדיור מוגן 'בית בלב' לשלם אגרות והיטלי פיתוח של למעלה מ 3 מליון שקלים. בעלת המרכז טענה, כי כשרכשה את הנכס בשנת 2007, אישרה העירייה כי הוא נקי מחובות, ומשכך החיוב הפתאומי אינו חוקי ואינו סביר. מה קבע ביהמ"ש?
חברת בית בלב, בעלת המרכז לדיור מוגן 'בית בלב' ברמת השרון, החל משנת 2007, קיבלה לפתע, בשנת 2009, מכתב מהעירייה, בו נדרשה לשלם אגרות והיטלי פיתוח בסכום של 3,646,142 שקלים, בטענה כי מזה כ 17 שנה לפחות, לא שולמו החשבונות הללו.
בית בלב, שטענה כי כשרכשה את הנכס קיבלה אישורים מהעירייה עצמה כי הוא נקי מכל חוב, הגישה באמצעות עוה"ד אריה סער, טל יצחק-אזרואל וערן דרורי, עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בפתח-תקווה, בבקשה לבטל את החוב.
החברה טענה בין היתר, שמאז שרכשה את הנכס לא בנתה בו דבר מלבד אנטנה סלולרית, ואם ישנו איזשהו חוב, הוא רובץ על מי שהיו בעלי הנכס בעת פיתוח התשתיות, עשרות שנים קודם לכן. לחילופין טענה, כי דין הדרישה להתבטל גם מכיוון שהתיישנה כבר. לבסוף טענה, כי דרישת החיוב הוצאה באופן שרירותי וגלובאלי, ללא כל פירוט שיאפשר לה לבדוק במה דברים אמורים, ומשכך אינה חוקית ואינה מוצדקת.
בין השאר, טענה העירייה, באמצעות עוה"ד פריש, שפרבר וריינהרץ, כי בהיותה רשות מנהלית, חזקה כי מעשיה תקינים. לטענתה, ההיטלים ששולמו היו בגין נכס קטן יותר, וכעת היא מחויבת לגבות את היתרה, כדי שלא להפלות בין בעלי הנכסים בעיר. עוד טענה, כי לאורך השנים נהנתה העותרת מהתשתיות, שחודשו והתפתחו, ומשכך, לא ניתן לטעון כי ההיטלים התיישנו. היא הוסיפה, כי לא היו פגמים בדרישתה, וגם אם כן- אלו הם פגמים טכניים, שאינם פוטרים מחובת התשלום.
לא כך מצופה מרשות להתנהג
השופטת הבכירה נגה אהד קיבלה את העתירה במלואה. נפסק, כי הדרכים והכבישים כמו גם תשתיות המים והביוב קיימים מזה עשרות שנים, ומשכך, החלטת העירייה לגבות לפתע סכום העולה על 3 מליון שקל מבלי להוכיחו או להסבירו, אינה החלטה סבירה או חוקית, ולא כך מצופה מרשות להתנהג.
נקבע, כי בעוד שהעותרת הוכיחה כי לא ביצעה הרחבות בנייה בנכס מאז שרכשה אותו, והביאה אסמכתאות לכך שבעת רכישתו קיבלה מהעירייה עצמה אישורים כי הוא נקי מחובות, העירייה לא הביאה כל נתון המגבה את טענותיה, וכעת היא מצפה ליהנות מ'חזקת התקינות'.
מחויבת לתת לאזרח תשובות
הטענה כי מעשי העירייה בהכרח תקינים, כך נפסק, לא מאפשרת לעירייה לא להוכיח את דרישותיה, ואם אזרח מבקש להבין מדוע חויב בתשלום, העירייה חייבת לתת לו תשובות מלאות ואמיתיות, על אחת כמה וכמה, כאשר הדבר מתבקש במסגרת הליך משפטי.
עוד נפסק, כי אין בחידוש התשתיות הקיימות כדי להצדיק גביית היטל נוסף, שכן על פי החוק, העירייה מחויבת לגבות את ההיטלים עם הקמת התשתיות, באופן חד פעמי, ובכל מקרה, גם אם רבצו על הנכס אי אילו חובות עבר, היה עליה לדרוש את תשלומם בחלוף זמן סביר ולא כעבור למעלה מ 17 שנים, בפרט שמדובר בנכס שהחליף בעלים מזה שלוש פעמים, כאשר בכל אחת מהן, נתנה העירייה עצמה אישור לרשם המקרקעין על היעדר חובות.
לפיכך החוב בוטל כאמור, והעירייה חויבה לשלם לעותרת הוצאות של 50 אלף שקל.
עו"ד ירון נדם, שותף במשרד בן אליעזר העוסק בתחום המיסוי המוניציפלי מסביר, כי "פסק הדין ממשיך את רוח הפסיקה האחרונה, לפיה, חרף חזקת תקינות המעשה המנהלי, החובה לבסס את שומות הארנונה וההיטלים, מוטלת על שכם הרשות ולא על האזרח.
הוא מוסיף, כי "בית המשפט שם דגש גם על יישום ההלכה, שעודנה 'חיה ובועטת', על פיה, רשות מקומית שלא גבתה את היטלי הפיתוח תוך זמן סביר ממועד ביצוע עבודת התשתיות, תהיה מנועה מלעשות כן".
לפסק הדין בעניין בית בלב בע"מ נ' עירית רמת השרון
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין