לפסק הדין בעניין פלוני ואח' נ' ד"ר נתן לויט
הידיעה נכתבה ע"י עו"ד דפנה צדיקריו-אלי בשיתוף עם מערכת PsakDin
הסיכון להפלה כתוצאה מביצוע דיקור מי שפיר ידוע ומוכר, אולם מה לגבי סיכונים למומים בעובר? האם סיכונים אלה מוכרים לנשים המבצעות דיקורי מי שפיר, והאם הגניקולוגים נוהגים להסביר על קיומם? שאלה זו נדונה במסגרת פסק דין שדחה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בטענה, כי מחדלי הרופא בעת ביצוע בדיקת מי שפיר, גרמו לפגמים בעינו של קטין.
בתביעה שהגישו קטין והוריו לבית המשפט המחוזי בחיפה הם ביקשו כי ביה"ח אלישע והרופא שביצע באם בדיקת מי שפיר, ישלמו להם פיצוי של כ 2.5 מליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לעינו של הקטין, לטענתם, בשל ביצוע בלתי תקין של הבדיקה.
לטענתם, הרופא השתמש בבדיקת אולטראסאונד רק בשלב הדיקור ולא בשלב שאיבת הנוזל שלאחר הדיקור, מה שאפשר את הפגיעה באיברי העובר, ואת הנזק והנכות שנגרמו לעינו של הקטין לאחר מכן. האם הוסיפה וטענה, כי הרופא לא הסביר לה, כי בדיקת מי השפיר עלולה לגרום גם לנזקים לאיברי העובר ולא רק להפלה, וכי אילו היה עושה כן, לא הייתה מבצעת את הבדיקה.
הנתבעים הבהירו כי לשימוש רציף באולטרסאונד, גם בשלב שאיבת המזרק, יש "מחיר" אשר נובע מכך שהרופא לא יכול לעשות שימוש בשתי ידיו לביצוע השאיבה, ועליו להיעזר באחות מסייעת. נטען, כי כניסה של אדם נוסף לשטח הסטרילי, מגביר את הסיכון לזיהום,מאריך את משך זמן הפעולה ומעלה את הסיכון לאבד את ההיריון כולו. לטענתם, בחירת הרופא בפרקטיקה אחת על פני אחרת, אין בה כדי להעיד על רשלנותו.
פרקטיקה נהוגה
נשיאת ביהמ"ש, השופטת בלהה גילאור, דחתה את התביעה על כל רכיביה.
השופטת קיבלה את עמדת הנתבעים, כי הרופא רשאי היה לבחור בפרקטיקה שנראתה בעיניו יותר סבירה באותה השעה, וכי אין הדבר מעיד על רשלנותו. בנוסף, קבעה השופטת כי עדות הנתבע הייתה אמינה יותר מזו של התובעים, ופסקה לחובתם הוצאות של 35 אלף שקל.
עו"ד דפנה צדיקריו-אלי, שותפה במשרד עורכי דין צדיקריו-א.ל.ש העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, מסבירה כי "פסק הדין ממחיש שוב את הכלל הבסיסי בתביעות רשלנות רפואית שעל פיו לא די בכך שנגרם נזק כדי לבסס את העילה, אלא צריך שנזק זה יגרם ברשלנות, קרי מסטייה מסטנדרט זהירות סביר. במערך האיזונים והסיכונים העדיף בית המשפט את הגישה הקובעת שהחשש מזיהום מצדיק שימוש בלתי רציף במתמר האולטרסאונד בעת ביצוע הבדיקה, קרי די בשימוש בו במהלך ביצוע הדיקור ואין הכרח לעשות בו שימוש במהלך ביצוע השאיבה."
"מסקנת בית המשפט שעדותה של התובעת לא היתה אמינה היא אשר הכריעה את הכף גם לנושא של חובת מתן ההסברים שמוטלת על הרופא (הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה), הגם שעל הרופא מוטלת חובה מוגברת להסביר את הסיכונים ולקבל את הסכמתו המודעת והמושכל של המטופל, כשמדובר בהליך רפואי אלקטיבי, שאין בו הכרח רפואי, כמו ביצוע דיקור מי השפיר בנסיבות המקרה."
בהקשר זה, היא מדגישה כי "על אף שבית המשפט דחה את העילה הנסמכת על מתן ההסברים, לא דחה אותה בשל קיומו של טופס הסכמה לניתוח חתום על ידי האישה, שכאמור אינו מכריע בסוגייה זו לרעתה, אלא גרסאות הצדדים, אמינותם, ורמת השכנוע שלהם בדבר ההסברים, והשפעתם על הבחירה של ה'חולה הסביר' לבצע את הפעולה הרפואית."
לפסק הדין בעניין פלוני ואח' נ' ד"ר נתן לויט
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.pssakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין