לפסק הדין בעניין מזרחי ואח' נ' לילה לבן ק.ט.ר בר בע"מ ואח'
שני אחים הגישו תביעה לפיצוי של 120,000 שקל נגד בעלי מועדון 'ואן גוך גארדן', בטענה שהופלו על רקע מוצאם המזרחי ומראהו של אחד מהם, שהוא נמוך קומה ובעל מום. מה קבע בית המשפט?
שני אחים בשנות השלושים לחייהם, הגיעו למועדון 'ואן גוך גארדן' ברחובות כדי להשתתף במסיבת יום הולדת של קרוב משפחה, אך לא הוכנסו, לטענתם בשל הפלייה מחמת מוצאם המזרחי ומראה אחד מהם- נמוך קומה ובעל מום ביד.
בעקבות זאת, הגישו לבית משפט השלום בראשל"צ תביעה לפיצוי של 120,000 שקל כנגד המועדון, בעליו ועובדיו. לטענתם, האירוע תואם מראש עם היחצנים של המועדון, ולמרות זאת, כשהגיעו, נאמר להם כי הכניסה למוזמנים הינה עד השעה 22:30 ולאחר מכן, ניתן להיכנס רק על בסיס מקום פנוי, כך שלמעשה כניסתם למועדון סורבה, והם נתבקשו להמתין בחוץ.
אלא שבינתיים, טענו האחים, חלפה שעה ובעודם ממתינים, אנשים אחרים- ביניהם גם אורחים נוספים של בעל השמחה, נכנסו ללא המתנה. כשפנו שוב למארחת, שעל האחים להמתין למנהל, שצריך לאשר את כניסתם.
לבסוף, טענו האחים, כי בעל השמחה וחבריו החליטו לעזוב את המועדון ולהמשיך למקום אחר, כיוון שלא רצו להשאירם בחוץ, ולמרות שהתבקשו להתלוות אליו, בשל תחושת האכזבה, הם העדיפו לשוב לבתיהם.
בעלי המועדון הכחישו כי נהגו באפליה. לטענתם, לקוחותיהם הם ממוצאים שונים ומגוונים והם אינם פועלים במדיניות של סלקציה. לשיטתם, התובעים הגיעו באיחור כשהמקום היה בתפוסה מלאה, נהגו באיומים ובאלימות מילולית כלפי המארחת וצוות האבטחה ומפיהם נדף ריח של אלכוהול, ולפיכך כניסתם סורבה מחשש לפגיעה בביטחון והסדר הציבורי.
הסירוב לא היה מוצדק, אך אין עילת תביעה
למרות ששוכנעה כי התובעים חשו בושה ועלבון קשים, דחתה השופטת יעל בלכר את התביעה.
השופטת ציינה, כי היא מעדיפה את גרסת התובעים ועדותם המהימנה על פני זו של הנתבעים, וכי התרשמה כי התובעים לא היו שיכורים בעת האירוע ולא נקטו בשפה אלימה. עוד ציינה, כי העובדה שהנתבעים לא שמרו קלטת ממצלמות האבטחה חרף בקשת התובעים בסמוך לאירוע- מחזקת את גרסת התובעים.
בנוסף קבעה השופטת, הסירוב להכניס את התובעים היה שרירותי וללא כל טעם מוצדק. "יש לקוות כי החברה הישראלית תשכיל ותדע למגר את תופעת ה"סלקציה", על הסבל הרב שהיא גורמת למנועי הכניסה באשר הם" כתבה השופטת.
יחד עם זאת, נפסק כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי כניסתם נמנעה מחמת מוצאם המזרחי או מראם החיצוני, ומשכך לא מתקיימת החזקה שבחוק, לפיה הסירוב היווה הפלייה.
להתרשמות השופטת, המום שקיים אצל אחד התובעים אינו בולט במיוחד, חזותם נעימה ואינה מאיימת כלל, ואף אינם כהים במיוחד, ומשכך קבעה, כי לא עלה בידם להוכיח שהייתה אפליה מחמת חזותם.
לבסוף כאמור, נדחתה התביעה, אך נוכח העובדה שבכל זאת נגרמה לתובעים עגמת נפש ללא טעם סביר, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
תגובתו של עו"ד יורם פיי: "פסק דין חשוב, שיש בו כדי להראות שהשופטים בישראל אינם חותמת גומי, ולא כל מי שמרגיש שהוא רוצה להתנקם במי שגרם לו תחושה רעה, יכול להפעיל מניפולציות במטרה לסחוט פיצוי.
השופטת הנכבדה עשתה עבודה מדויקת מאד, כשהפרידה בין טענות ותחושות לבין עובדות, ובחנה את הוראות החוק במדויק. עם כל הסימפטיה על פספוס חווית יום ההולדת, הרי שלדעתי, מדובר בהחלטה שקולה ומאוזנת".
ב"כ התובעים: עו"ד אלעד קרן
ב"כ הנתבעים: עו"ד אלון שפיצר
לפסק הדין בעניין מזרחי ואח' נ' לילה לבן ק.ט.ר בר בע"מ ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין